תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) מתוך

תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ״ו–1995

ק״ת תשנ״ו, 246; תשנ״ז, 920; תש״ס, 191; תשס״א, 138, 196; תשס״ג, 1009; תשס״ו, 188, 1004; תשס״ז, 693.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – הפקודה), אני מתקינה תקנות אלה:

1.

הגדרות [תיקון: תשס״ו]

בתקנות אלה –

”אגודה“ – אגודה רשומה כהגדרתה בפקודה;

”אגודה מרכזית“ ו”הרשם“ – כהגדרתם בפקודה;

”תקנון“ – תקנות האגודה.

2.

סוגי האגודות [תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ו, תשס״ו־2, תשס״ז]

לענין סעיף 7 לפקודה, אלה סוגי האגודות שהרשם יקבע שיוך אגודות אליהם:

(1)

אגודה חקלאית – אגודה העוסקת בחקלאות או שחבריה, כולם או מקצתם, עוסקים בחקלאות;

(2)

מושב עובדים – אגודה חקלאית שהיא ישוב נפרד, שמטרותיה כוללות ארגון ההתיישבות של חבריה, קיום שיתוף באספקה, בשיווק ובעזרה הדדית, וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(3)

כפר שיתופי – אגודה ובכלל זה אגודה חקלאית ביישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן לארגן את התיישבות חבריה, המחזיקים ברכוש פרטי ומקיימים שיתוף בשירותים או במפעלים יצרניים, חקלאיים או אחרים;

(4)

ישוב קהילתי כפרי – אגודה שהיא ישוב כפרי, שמטרותיה העיקריות הן ארגון התיישבות חבריה כקהילה המקיימת שיתוף בהקמת מפעלים יצרניים ובמתן שירותים וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(5)

(א)

קיבוץ שיתופי – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך;

(ב)

קיבוץ מתחדש – אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של שיתוף הכלל בקנין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך, המקיימת ערבות הדדית בעבור חבריה, בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005, ואשר בתקנונה קיימת הוראה באחד או יותר מהענינים האלה:

(1)

חלוקת תקציבים לחבריה בהתאם למידת תרומתם, לתפקידיהם או לוותקם בקיבוץ;

(2)

שיוך דירות בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005;

(3)

שיוך אמצעי הייצור לחבריה, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור לא תועבר לידי החברים, וקיימות הוראות בתקנון בדבר הגבלת הסחירות באמצעי הייצור, באופן שהשליטה בהם לא תעבור לידי החברים, הכל בהתאם לתקנות האגודות השיתופיות (שיוך אמצעי ייצור בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005;

(ג)

קיבוץ עירוני – אגודה שיתופית הפועלת לתרומה ומעורבות חברתית בחברה הישראלית, המאורגנת על עקרונות של עבודה עצמית ושל שיתוף בהכנסות, בצריכה ובחינוך על בסיס עקרונות של שוויון בין החברים;

(6)

מושב שיתופי – אגודה להתיישבות, שהיא ישוב נפרד, המאוגד על יסודות של בעלות האגודה באמצעי הייצור, השיווק והקניין הציבורי, של שיתוף בייצור ובחינוך ושל שוויון בצריכה; מושב שיתופי יכול לכלול בין המטרות שבתקנונו הוראה המאפשרת לחבר האגודה להחזיק רכוש פרטי ולקבל אמצעי צריכה בהתאם לתקנונו וכן המחייבת אותו לקיים את עקרון העבודה העצמית;

(7)

אגודת שיכון – אגודה שעיקר מטרתה להקים ולקיים שכונות מגורים ובניני שיכון לחבריה, או לספק שירותים למשתכנים בשכונות מגורים ובבנייני שיכון;

(8)

אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית – אגודה שעיקר מטרותיה הן ארגון התישבות חבריה בקהילה וניהול חיי הקהילה בישוב כמפורט בתקנון האגודה;

(9)

קופת תגמולים – אגודה שעיקר מטרתה לצבור ולנהל למען חבריה קרן תגמולים, קרן פנסיה, קרן פיצויים, קרן חופשה או קרן כיוצא באלה;

(10)

אגודה לעזרה הדדית ולחיסכון – אגודה שחבריה, כולם או מקצתם, עובדים שכירים ועיקר מטרתה לפתח פעולות חיסכון בין חבריה, לסייע להם ולתת להם הלוואות מכספי פיקדונות שהופקדו לצורך זה באגודה בידי אנשים ומוסדות שונים;

(11)

אגודה לאשראי – אגודה שמטרתה העיקרית מתן אשראי לחבריה;

(12)

אגודת מימון מרכזית – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית לתת הלוואות לאגודות אחרות;

(13)

ברית פיקוח – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית עריכת ביקורת חשבונות של חבריה ופיקוח עליהם;

(14)

ברית סיוע – אגודה מרכזית שמטרתה העיקרית היא הדרכת חבריה וחינוכם ברוח עקרונות הקואופרציה, מתן סיוע לפעולתם וטיפול בייסוד אגודות ורישומן;

(15)

תנועה קיבוצית – ברית סיוע שחבריה הם קיבוצים ומטרותיה לייסד קיבוצים, לטפח ולעצב ערכים ודפוסי חיים לפרט ולכלל בקיבוצים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין קיבוציים ובפני רשויות ומוסדות ציבור;

(16)

תנועה מושבית – ברית סיוע שחבריה הם מושבי עובדים ומטרותיה לייסד מושבי עובדים, להדריך אותם, לסייע לפעולתם, לטפח עזרה הדדית ושיתוף פעולה ביניהם ולייצג אותם במוסדות בין־מושביים ובפני רשויות ומוסדות ציבור;

(17)

אגודה לביטוח הדדי – אגודה שעיקר עיסוקה ביטוח הדדי של חבריה;

(18)

אגודה לביטוח חקלאי – אגודה שרוב חבריה חקלאים ואגודות חקלאיות ועיקר עיסוקה ביטוח חבריה;

(19)

אגודה ליצרנות – אגודה שעיקר עיסוקה מלאכה ותעשיה זעירה;

(20)

אגודה לשירותים – אגודה שעיקר עיסוקה או עיסוקם של רוב חבריה מתן שירותים, למעט שירותי תעבורה ושירותי מימון ואשראי;

(21)

אגודה להובלה – אגודה שעיקר עיסוקה הובלת מטענים במשאיות;

(22)

אגודה למוניות – אגודה שעיקר עיסוקה הולכת נוסעים במוניות;

(23)

אגודה לתחבורה ציבורית – אגודה שעיקר עיסוקה הולכת נוסעים באוטובוסים;

(24)

אגודה לשיווק ואספקה חקלאית – אגודה שעיקר עיסוקה שיווק ואספקה של תוצרת חקלאית;

(25)

אגודה לאספקת מים – אגודה שעיקר מטרתה להסדיר אספקת מים לחבריה;

(26)

אגודה צרכנית – אגודה שמטרתה העיקרית להקים ולקיים מערכות שיווק מתקדמות;

(27)

אגודה להחזקות – אגודה שעיקר מטרתה או פעילותה החזקה וניהול של תאגידים שבבעלותה המלאה או החלקית.

3.

השתייכות אגודה לכמה סוגים

אגודה יכולה להיות שייכת ליותר מסוג אחד.

4.

סיווג כקיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש וקיבוץ עירוני [תיקון: תשס״ו]

סווגה אגודה שיתופית כקיבוץ שיתופי, קיבוץ מתחדש או קיבוץ עירוני, יראו אותה כקיבוץ, אלא אם כן משתמע אחרת מהוראות הדין ובכלל זה, אם הדבר אינו מתיישב עם הענין הנדון או עם הקשרו.

י״ב בכסלו התשנ״ו (5 בדצמבר 1995)

אורה נמיר
שרת העבודה והרווחה

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.