זהר חלק ג קכח ב
דפים אחרים ברחבי ויקיטקסט שמקשרים לעמוד זה
הדף באתרים אחרים: באתר "ספריא" • באתר "תא שמע"
מתוך: זוהר חלק כה (עריכה)
ואזדמן [1][כלומר אשתכח ולא אשתכח. לא אשתכח ממש. אבל אתתקן. ולית דידע ליה משום דהוא עתיק דעתיקין] [אבל בתקונוי ידיע] כחד סבא דסבין עתיק מעתיקין טמיר מטמירין. ובתיקונוי ידיע ולא ידיע מארי דחוור כסו (ס"א בסומק) וחיזו בוסיטא (ס"א בוצינא) דאנפי (נ"א באנפוי). יתיב על כורסייא דשביבין לאכפייא לון. ארבע מאה אלפי עלמין אתפשט חוורא דגולגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא ירתי צדיקייא לעלמא דאתי ד' מאה עלמין הה"ד "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר":
בגולגלתא יתבין (בכל יומא) תליסר (ס"א תריסר) אלפי רבוא עלמין דנטלין עלוי רגלין וסמכין עלוי, ומהאי גולגלתא נטיף טלא לההוא דלבר ומלייא לרישיה בכל יומא דכתיב "שראשי נמלא טל", ומההוא טלא דאנער מרישיה ההוא דאיהו לבר יתערון מתייא לעלמא דאתי (דכתיב "שראשי נמלא טל". "מלאתי טל" לא כתיב אלא "נמלא") דכתיב "כי טל אורות טלך" -- אורות נהורא דחוורתא דעתיקא. ומההוא טלא מתקיימין קדישי עליונין. והוא מנא דטחני לצדיקייא לעלמא דאתי.
ונטיף ההוא טלא לחקלא דתפוחין קדישין, הה"ד "ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס". וחיזו דההוא טלא חוור. כהאי גוונא דאבנין דבדולחא דאתחזייא כל גוונין בגווה, הה"ד "ועינו כעין הבדולח".
האי גולגלתא. חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין בסחרנוי
- לארבע עיבר בסיטרא חד
- ולארבע עיבר בסטרא דא בסטרא דאנפוי
- ולארבע עיבר בסטרא דא לסטרא דחורא
- וחד לעילא דגולגלתא (כלומר לסטרא דלעילא)
ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין. וההוא אתקרי ארך אפים (כלומר אורכא דאנפין). והאי עתיקא דעתיקין אתקרי אריכא דאנפין. וההוא דלבר אתקרי זעיר אנפין, לקבליה דעתיקא סבא קדש קדשים דקדשיא.
וזעיר אנפין כד אסתכל להאי. כלא (ס"א טלא) דלתתא אתתקן ואנפוי מתפשטין ואריכין בההוא זמנא. אבל לא כל שעתא כמה דעתיקא.
ומהאי גולגלתא נפיק חד עיבר חיור לגולגלתא דזעיר אנפין לתקנא רישיה. ומהאי לשאר גולגלתין דלתתא דלית לון חושבנא. וכל גולגלתא יהבין אגר חיורתא (ס"א אוראותא) לעתיק יומין כד עאלין בחושבנא תחות שרביטא. ולקביל דא בקע לגולגלת לתתא כד עאלין בחושבנא.
בחללא דגולגלתא קרומא דאוירא דחכמתא עלאה סתימאה דלא פסק והאי לא שכיח ולא אתפתח. והאי קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתא סתימאה. ובגיני כך אתכסיא (ס"א ובגין דאתכסייא) האי חכמתא בההוא קרומא דלא אתפתחא (ס"א בג"ד אקרי חכמתא סתימאה) והאי מוחא דאיהו האי חכמתא סתימאה -- שקיט ואשתכיך באתריה כחמר טב על דורדייה, והיינו דאמרי "סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך".
והאי קרומא אתפסק מזעיר אפין, ובגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לתלתין ותרין שבילין, הה"ד "ונהר יוצא מעדן" - מאי טעמא? משום דקרומא אתפסק, דלא מחפיא על מוחא (ועכ"פ קרומא פסיק לתתא). והיינו דתנינן ברישומי אתוון תי"ו רשים רישומא לעתיק יומין דלית דכוותיה (דביה תלייא תמים דעות שלים מכל סטרוי וסתים ושכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה).
תאנא: בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי חוור ונקי, כהאי עמרא, כך איהו נקי, דלא אסתבך דא בדא דלא לאחזאה ערבוביה מתקוני. אלא כלא על בורייה דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא.
וכל קוצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי כחושבן קדו"ש. וכל נימא ונימא
- ^ עיין (בשער מאמרי רשב"י על ספרא דצניעותא ד"ה סתרא גו סתרא אתתקן ואזדמן) דגריס כל מה שנמצא כאן בסוגריים מרובעות -- ויקיעורך