היכל הברכה/בראשית/א כ

יום חמישי

תיקוני סופרים

ישרצו המים - פרשה פתוחה. ואם לא הפסיק בפתוחה-- הספר פסול. ושיעור פתוחה וסתומה תשעה אותיות-- שלשה פעם "אשר", ולא "יין". גם אלה ביין שגו. ואם טעה והניח ריוח במקום שאין צריך, אם אין שם שיעור שלשה "אשר"-- הספר כשר. ולכתחלה לא יניח שם ריוח יותר מכשיעור הנהוג.

"התנינם" -- חסר יוד שניה דאיסתרסו.    "הַגְּדֹלִ֑ים" -- חסר ואו, ודגש בגימל וקרינן כמו הגגדלים^[1] ומורה על הזקן של האבות דכל אלה יש בקדושה.

פסוק כב' - מסורה

חמשה פעם "בַיַמִים", ניקוד פתח. "והעוף" תלת באורייתא; "ירב" תרין בת"כ.

ה' פעם בַיַמִים

• (בראשית א, כב): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ"
• (ויקרא יא, ט): "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ"
• (ויקרא יא, י): "וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם"
• (תהילים קלה, ו): "כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יהו"ה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת"
• (יחזקאל לב, ב): "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם"

"והעוף" תלת

• דין חדא [ (בראשית א, כב): "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ" ]
• (בראשית מ, יז): "וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי"
• (ויקרא יא, מו): "זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה וְהָעוֹף וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם וּלְכָל נֶפֶשׁ הַשֹּׁרֶצֶת עַל הָאָרֶץ"

"ירב" תרין בת"כ:

• (דה"ב כד, כז): "וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו"

הקדמות

ישרצו המים שרץ נפש חיה

סוד זה מבואר בזוהר הקדוש (ח"א לד, א) : אמר ר' אלעזר אילין מיין תתאין דרחשין זיינין כגוונא דלעילא, אילין עלאי ואילין תתאי (פירוש: ר' אלעזר מפרש הפסוק "ישרצו המים שרץ נפש חיה" על סוד מיין נוקבין של מלכות תתאה; דרחשין זיינין כגוונא עלאה-- סוד מיין נוקבין של בינה; אילין עלאה-- של בינה, ואילין תתאה-- של מלכות). ר' חייא אמר עלאי אפיקו נפש חיה ומאי ניהו? דא נפש דאדם קדמאה כמה דאת אמר "ויהי אדם לנפש חיה (פירוש: ר' חייא חולק ואמר אמת שקאי על מיין נוקבין של מלכות אבל בשעה שהעלתה אותה הבינה בהיכל שלה ושם העלתה המלכות מיין נוקבין כדי להוציא נפש אדם הראשון, וכל זה היה בכח מיין נוקבין דבינה. לכן אמר עלאי אפיקו נפש אדם הראשון כי העלה הבינה את המלכות בהיכל עלאה דילה ושם חזרו פנים בפנים עם זעיר אנפין בעלה והוציאו נשמות אדם קדמאה כידוע כל זה ממרן האר"י ליודעין). "ועוף יעופף על הארץ"-- אילין שלוחי עלאי דאתחזין לבני נשא כחיזו דבר נש (בסוד תרין עופין הנשתלחין עם כל נשמות בני אדם כדי לשומרן בסוד מלאכי שלום, והן אתחזין כחיזו דבר נש בסוד הצלם של אדם, והבן). עיין שם בזוהר כל המאמר והרב בעל מק"מ לא כיון יפה בכאן לפרשו.

וסוד "ימים" ידוע לנו מדברי מרן אלקי האר"י בכוונת שתיה של ערב יום כפור (דרוש יוה"כ דרוש ג') כי סוד שתיה מסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג עולה תרפ"ז; עם סוד חך בסוד שתיה שאינה נטעמת אלא בחך -- עולה שתיה.
ובביאור תיבות "שתיה" כתב כי אות ת' של שתיה למעלה, אות ש' למטה, י' למעלה, ה' למטה.

• ת' למעלה -- בחך עליון בסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולה רל"ב. נשאר עוד קס"ח למספר ת' והוא סוד

ב' פעם אחה"ע ב' פעם אחה"ע שווה 168; אחה"ע אחד בחכמה, אחה"ע אחד בבינה הנכללין ביחד. ואותיות אחה"ע אותיות גרונות בסוד השתיה שאינה נטעמת אלא בגרון בלי לעיסה וטחינה.

• וש' למטה -- מסוד קס"א קנ"א קמ"ג חסר קנה. והקנה משלים אותן השמות כי הקנה שואב כל מיני המשקין.

וסוד הדבר כי בארבע הויות של חיך --(יוד הי ויו הי יוד הי ואו הי יוד הא ואו הא יוד הה וו הה)-- יש תשעה יודין באותן שמות, וי' של "שתיה" הנשאר נצטרף ונעשה סוד ימים.    ולמטה בחיך תחתון יש שלשה שמות --(אלף הי יוד הי אלף הא יוד הא אלף הה יוד הה)-- ובשמות אלו יש חמשה יודין ובהצטרף ה' של שתיה אשר ה' זו נמשך מסוד ה"י של שם "אלהים" בסוד ה' פעם י' ה' פעם י' שווה 50, סוד חמשה יודין גם כן; ועם חמשה יודין של שמות הנ"ל נעשה גם כן "ימים", עשרה יודין.    וסוד ימים עליונים הם זכרים וסוד ימים תחתונים הם נקבות. סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן - זכרים; קס"א קנ"א קמ"ג - ימים נקבות. והם נתחלקים בסוד ד' פעם ים ד' פעם ים שווה 200. ב' פעם "ים" של זכרים הם סוד מוחין חכמה ובינה דזעיר אנפין, וב' פעם "ים" של נקבות הם סוד תרין מוחין חכמה ובינה דנוקבא דזעיר אנפין. כי סוד חכמה בסוד 'ים החכמה', בינה - מ"י, עכ"ל הקדוש. ועיין שם כל המאמר היטב בדיוק.

ולפי הקדמות אלו מבואר לן סוד הפסוק "ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה". סוד המים הן מים תתאין, נקבות, מיין נוקבין, לפי המבואר בזוהר כמבואר לעיל סוד מיין נוקבין של כנסת ישראל. וסוד מיין נוקבין מבואר בע"ח שער מ"נ ומ"ד (עץ חיים שער לט), ונעתיק לשונו:

ענין מיין נוקבין מה ענינם. הנה נודע כי כמו שהאיש נותן מיין דכורין לאשתו ונמשכין מן המוח שלו, כן גם כן מן האשה מן המוח שלה ירדו מיין נוקבין ביסודה שלה, ומאלו מ"נ ומ"ד הנמשכין מן המוח של הנקבה והזכר, מהם ממש נוצר הולד שהם הנשמות. ואלו הם סוד שני יודין שיש בצורת א, כי יוד עלאה הוא מוח זכר והיוד תתאה מוח נקבה, ואות ו' בנתים הוא חד פריסו דאתפרס. ו"י עלאה, מיין דכורין, יורדין עד ההוא פריסו דאתפרס שהוא ו', וי' תתאה (הוא מיין נוקבין) עולה עד ההוא פריסו. והנה כל המ"נ הוא גבורות והם בחינות כל המלכים שמלכו בארץ אדום. והענין הוא כי כבר בארנו איך כל קדושת אותן המלכים שמתו ונתבטלו ונתבררו ומן הסיגים נעשה מהם ענין הקליפות, והטעם כדי שיהיה בעולם שכר ועונש וזה היה כוונתו לברוא מלכים אלו ולהמיתן, והבן זה. והנה כל מלכים הם דינין, בחינות נוקבא. והנה כל מלכים אלו מציאותן מוחין של הנקבות שמהם נתהוה מיין נוקבין. והנה להיותן בחינות מוחין, סוד מחשבה, לכן כולן איתברירו במחשבה כנזכר בזוהר פ' פקודי מסוד שכ"ה נצוצין, סודן

ז' פעם אדם ז' פעם אדם שווה 315. והנה דרך ענין ברורים כאשר המחשבה עליונה (שהוא חכמה סתימאה דאריך) רצה לתקנם, אזי יצא האור על ידי המעטה לסיבות התיקון שיהיה כח באלו המלכים לקבל אורו ואזי האיר בהם מחשבה דחכמה סתימאה ונתבררו. וסוד השערות דדיקנא הם מאותן ברורים, סוד צימצום האור על ידי השערות. ואחר כך נתבררו כל העולמות כל אחד על ידי מחשבה שלמעלה ממנו. ובחינות מיין נוקבין דנוקבא דזעיר אנפין לא היה באפשרי להתברר אלא על ידי אדם הראשון על ידי מעשיו ותפלתו היה בו כח להכניע הקליפות ולברר סוד מיין דנוקבא דז"א. ולולא חטא אדה"ר היה נתברר כל חלק המיין נוקבין שלה ולא היה עוד גלות וחורבן אשר על ידי חטאו נתעכב בירור זה עד ביאות מלך המשיח אשר בכל תפלה ובכל ברכה של עם הקודש נתבררין ברורין חדשים. וסוד כל הבירור על ידי חכמה ועל ידי בינה שבחכמה עצמה,    עכ"ל בקיצור.

ועיי"ש היטב, ובדרוש ששה בשער הנ"ל (עץ חיים שער לט פרק ו) תחלת טיפות אור שלה נמשכות ממזל הח' בסוד ע"ב דיודין עם עשרה אותיות ובסוד ד' יודין של ע"ב עם סוד מ"ב נמשכות האור שלה, והם דינין וגבורות, ומט' ספירות תחתונות דבינה נמשך סוד המים והם סוד "מים המרים המאררים". עיי"ש כל המאמר בעיון היטב הדק ותבין דברינו:

ומעתה נחזור לענינינו. סוד ישרצו המים שרץ נפש חיה, סוד מיין נוקבין. או לפי פירוש ר' אלעזר קאי על מיין נוקבין דמלכות ולפי פירוש ר' חייא-- אמת שקאי על מיין נוקבין דמלכות אבל בשעה זו שהעלה אותה הבינה בהיכלה ושמשה במיין נוקבין דבינה והוציאה אדה"ר. ועצם סוד ישרצו המים סודו ברזא דיחודא אהי"ה קס"א אהי"ה קס"א אהי"ה קנ"א אהי"ה קמ"ג -- סוד עצם מיין נוקבין כמבואר לעיל בפע"ח כוונת עיוה"כ מסוד שתיה. וסוד ישרצו המים ר"ת י"ה. וסוד ישרצו המים עולה ש"ת, סוד שתיה, עצם המיין נוקבין.

ועצם סוד מיין נוקבין

• סוד י"ד (בסוד "בידך אפקיד רוחי" כמבואר במרן האלהי על פסוק זה) עם סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג (סוד טיפה דנוקבא עם דכורא) עולה ישרצו המים
• או בסוד היחוד

י' פעם יוד הי ואו הי י' פעם יוד הי ואו הי שווה 630 (סוד מיין נוקבין דבינה) עם סוד ה' פעם יד ה' פעם יד שווה 70 (סוד "ונתתם חמשית לפרעה וארבע הידות יהיה לכם", עיין בדברי מרן על פסוק זה) וסוד י' פעם ס"ג עם ע' --עולה ישרצו המים, סוד מיין נוקבין דבינה.

ולפי דברי ר' אלעזר שקאי על מיין נוקבין דמלכות רזא דיחודא

• ( א ) בסוד רות, מילוי אדני^[2] עם שם אל אדני (עיין בע"ח שער רחל ולאה בדרוש נגעים)
• ( ב ) ובסוד הנדרוש לנו ממרן האלהי על פסוק "אתה תקום תרחם ציון" סוד תרחם -

ג' פעם רי"ו ג' פעם רי"ו שווה 648 (סוד ט' פעם חסד ט' פעם חסד שווה 648 הנירשום ביסוד ציון, יסוד דנוקבא, סוד מיין נוקבין דנוקבא) עם שם ב"ן עצם המיין נוקבין (כידוע מסוד אליהו). ב"ן תרח"ם -- עולה הנ"ל.

• ( ג ) או בסוד המבואר לנו בדברי מרן האר"י על כוונת שמע.
  • סוד "שם" הוא סודי רפ"ח נצוצין הידועין עם שם ב"ן -- עולה ש"מ מ-"שמע".
  • וסוד עין רבתי של "שמע" נכתבת כארבע עיינין. וסוד ארבע עיינין הם סוד עצם של כל המ"נ. [עיין במשנת חסידים. עין אחד שורשו משם יוד הה וו הה מסוד

ה' פעם י"ד ה' פעם י"ד שווה 70 העולה משם הנ"ל ועולה עין. נשאר שלשה ווין משם הנ"ל עם שם ב"ן בעצמו עולה גם כן עין, והוא עין שניה בסוד "ובניהו בן איש חי"; עם סוד שם יוד הי ואו הי עם עשר אותיות בהסרת אותיות עיקרן עולה עין שלישי הנ"ל. וגס מקבלת המלכות עיקר מיין נוקבין דילה משבעה תחתונות דבינה, כל אחד כלול מעשר -- הרי עין רביעי של המ"נ.] ו ד' ע ד' ע שווה 280יינין עולה פ"ר; עם שם משמע -- עולה כתר בסוד כתר מלכות.

• • ושורש המ"נ בא מסוד חוטם הנקרא אף כידוע אשר סוד המתקתו של אף בסוד יהו"ה אהו"ה אהי"ה אהו"ה (בסוד הדעת הממתיק כל הגבורות עם חסדים שלו והבן) אף תר"כ -- עולה ישרצו המים.
• ( ד ) ועצם המ"נ בא מסוד זין מלכים. וסוד

ז' פעם מלך ז' פעם מלך שווה 630 עולה י' פעם ס״ג י' פעם ס״ג שווה 630 בסוד הגו סיגים מכסף, שם ס"ג שורש המלכים. והן עולים תר"ל. עם סוד ע' הנ"ל ( ה' פעם יד ה' פעם יד שווה 70) עולה פסוק הנ"ל.

• ( ה ) או שסוד

יג' פעם אל יג' פעם אל שווה 403 (שורש הדיקנא שורש מ"נ כידוע) עם סוד רפ"ח נצוצין הנתבררין על ידי יוד של חכמה, והבן.

וסוד "שרץ נפש חיה" הנידרוש על נפש אדה"ר בסוד תלת קטרין נפש רוח נשמה. "נפש"-- הוא סוד הנפש; "שרץ" כטעם וישרצו - יולדת ששה בכרס אחד, סוד הרוח הנכלול מששה קצוות; "חיה"-- סוד הנשמה, נשמה שבך החייהו. ור"ת נח"ש להמתיק דיני קטנות של נחש. וס"ת שצ"ה בסוד מלואי אהיה לבוש הטפה (עיין כוונות שמיני עצרת):

וסוד הפסוק "ועוף יעופף" נדרוש בזוהר על סוד מלאכין הנשלחין עם האדם, וממילא תבין את סוד המסורה יעופף תרין, בשתים יעופף. ועצם סוד הפסוק נדרש בגמרא יעופף תרין; כי סוד "עוף"-- צדיק עליון כידוע, יעופף תרין-- צדיק עליון ותחתון. כי מצדיק עליון פורחין נשמות ישראל הנקראין עופין, מצדיק תחתון פורחין הנהו עופין הנשלחין למטה עם הנשמה (עיין שער מ"נ ומ"ד (עץ חיים שער לט)). וסוד ועוף יעופף עולה ב' פעם צדיק ב' פעם צדיק שווה 408, והבן.    ופירוש "ועוף יעופף על הארץ" סוד שלוחין שלמעלה הנשלחין עם צדיקי הדור לשומרן, וזהו סוד "יעופף על הארץ", סוד צדיקים הקרוין "ארץ" בסוד "ואתם תהיו לי ארץ חפץ" הנדרוש בפסיקתא על הצדיקים; "על פני רקיע השמים"-- סוד נשמות צדיקים, עופות של מעלה. והם מעופפין "על פני רקיע"-- סוד "רקיע" סוד יסוד צדיק נקרא רקיע, והם בצדקתן ממשיכין שפע לכל עולמות. וסוד "על פני" - כי מדות יסוד כולו פנים, והבן, עמוק מאוד.

וברזא דיחודא סוד על פני רקיע עולה כתר, סוד הצדיקים בכח קדושתן הרמה נותנים כתר בראש קונם. וסוד על פני רקיע השמים עולה סוד יחוד הכתפין, סוד הזכירה, בסוד "שתי כתפיו לזכרון" (עיין בכוונות מוסף ר"ה) והן סוד

יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300, יוד פעם הה יוד פעם הה שווה 200 -- עולה כתף אחד; יוד פעם הה יוד פעם הה שווה 200, יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300 -- עולה כתף השני; עם יה פשוט -- עולה הפסוק הנ"ל, כי משם באין כל הנשמות כידוע.

ויברא אלהים את התנינם וגו'

• (בראשית א, כא): "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב"

פירוש פסוק זה שמעתי ממורי הקדוש, קודש קדשים, מורי דודי הרב הקדוש מו"ה צבי הירש מזודיטשוב זצוק"ל לה"ה שאמר לי משם הזוהר מצאתי בזוהר שמיני כ"כ [=כך כתוב?] "התנינם" סוד האבות, אברהם יצחק יעקב; "נפש החיה" - נפש דוד.

• וברזא דיחודא דהדין פסוקא:    התנינם סוד קס"א קנ"א קמ"ג וסוד ס"ג ל"ז בסוד מאה בירכאין אשר שורש אבות משמות אלו.
• וסוד את התנינם הגדלים עולה אברהם יצחק יעקב קדוש, כל 'קדוש' במוחין. והפסוק "לקדושים אשר בארץ" נדרוש בגמרא על האבות.
• וסוד הפסוק כולו "ויברא אלהים את התנינם הגדלים" עולה סוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (פנימות המוחין), קס"א קס"א קנ"א קמ"ג (לבושין המוחין) הממשיכין

ז' פעם חסד ז' פעם חסד שווה 504, והבן.

וסוד "נפש החיה" נפש דוד ברזא דיחודא-- וא"ת כ"ל נפ"ש החיה עולה סוד דו"ד מ"לך י"שראל ח"י וק"יים עם סוד שם אלהי"ם (סוד הנפש, שורשו משם אלהים כידוע). וסוד דו"ד מל"ך ח"י וק"יים עולה רפ"ח בסוד רפ"ח נצוצין, ושרשו משם אלהים. וצריך להעלותן, להעלות השכינה עמהם. ו"מי" המברר סוד "ישראל" בסוד ישראל עלה במחשבה, מחשבה המבררת כל הברורין, והבן.

וסוד ואת כל נפש החיה הרמשת ברזא דיחודא

• סוד

י' פעם מקום י' פעם מקום שווה 1860, סוד 'מקום' סוד מדות מלכות המקבלת שמות הללו יוד הי ויו יוד הי ואו יוד הא ואו יוד הה וו, וצריך לקבוע מקום לתפילתו להמשיך שמות הללו לכנסת ישראל.

• או בסוד

י' פעם אהיה אלהים אדני י' פעם אהיה אלהים אדני שווה 1720 (שורשי הדינין) אשר משם סוד דוד, מדות מלכות; י' פעם אהיה אלהים אדני דוד י' פעם אהיה אלהים אדני דוד שווה 1860 עולה פסוק הנ"ל.

• או בסוד

י' פעם אלף הה יוד הה אהיה דוד י' פעם אלף הה יוד הה אהיה דוד שווה 1860 - סוד כלה הטובלת במקוה עליונה, והבן היטב.

• או בסוד ע"א סנהדרין אשר כל אחד יש לו הויה אחד לפתוח בזכות והן עולין פסוק^[3] הנ"ל. והוא סוד דוד, מקום הדין הדנה את העולם על ידיהם, והבן.
• או מסוד נון שערי גבורה אשר כל אחד יש לו הויה אחד [=

נ' פעם הויה נ' פעם הויה שווה 1300] (והוא סוד עיטרא בגבורה) עם סוד ב' פעם מנצפך ב' פעם מנצפך שווה 560 המקבלת כנסת ישראל אורות אלו, והן עולין פסוק הנ"ל.

• או בסוד היחוד של

יא' פעם אדם יא' פעם אדם שווה 495 (סוד נצוצין אשר השכינה צריכה להעלותן וכשנתעלה הנצוצין נעשה היחוד בינה עם מלכות אשר בזה תלוי קץ משיחא כידוע). וסוד היחוד בסוד אהיה פעם אדני אהיה פעם אדני שווה 1365 עם י"א אדם י"א אדם שווה 495 הנ"ל -- עולה פסוק הנ"ל.

וסוד "אשר שרצו המים למינהם"

• סוד טיפות המוחין אשר משם נמשוך סוד האבות בסוד בינה עם נון הויות^[4] והבן -- עולה פסוק הנ"ל.
• או בסוד

אהוה פעם חסד אהוה פעם חסד שווה 1224 - סוד טוב וחסד (סוד צדיק הממשיך טיפות החסד מסוד המוחין של האבות ונותן לכנסת ישראל רזא דדוד) עם סוד אלף הא יוד הא (לבוש החסד) -- עולה הפסוק הנ"ל

• ור"ת אשר שרצו המים למינהם
  • עולה

ג' פעם יהוה אלהים ג' פעם יהוה אלהים שווה 336 - סוד ג' מוחין דגדלות הדוחין מוחין דקטנות

• • או בסוד ע"ב הויה ס"ג הויה מ"ה הויה ב"ן הויה - עצם הטפה הנמשוך משורש האבות, סוד המוחין פנימים והבן.

• וס"ת "רומם"-- לרומם בית אלהינו, סוד דוד; והוא בסוד פור בסוד הגבורות של כנסת ישראל נפש החיה.

• ואמצעי אותיות^[5] עולין

ב' פעם ש"ע ב' פעם ש"ע שווה 740 (בסוד "ושעשע יונק") ונמשוך נהורין אלו לסוד ה' של כנסת ישראל בסוד יפה שעה אחת, ואזי "והאדמה לא תשם" ונעשה הזיוג פנים בפנים, והבן.

וסוד "ואת כל עוף כנף למינהו" סוד מלאכים מלאכי השרת דקביע וקיימא בשית גדפין, סוד הכנפים, והם למעלה מנשמות ישראל ולא מכולם אלא מנשמות הפחותים מהם במדריגה כידוע מסוד מלאכי השרת ומלאכי השלום.

[ולסוד זה אנו אומרים בליל שבת "שלום עליכם מלאכי השרת" ואח"כ "בואכם לשלום מלאכי השלום" - כי סוד מלאכי השרת הם כל צבא מרום --שרפים וחיות-- הקבועים למעלה ושלום צריכין אנו להקדים לכולם. אבל כשאנו אומרים "בואכם לשלום" שהוא מלאכים הנהו עופין דפרחין עם נשמתין והם באים בליל שבת עם נשמה יתירה, אזי אנו אומרים "מלאכי השלום" כי נקראין כך "מלאכי השלום" ולא "השרת"; כי מלאכי השרת אינן באין כלל. ודלא כאותן המשנים הנוסח ואינם יודעים מה אומרים. ואפשר שמעו מאיזה צדיק שאמר, כך היה בטוח ברוב צדקתו אשר כל הפמליא של מעלה באה אליו, אבל אנו -- הלואי שיהיה לנו נשמה יתירה. ודי למבין. ]

ונחזור לענינינו. סוד "עוף כנף למינהו" ברזא דיחודא עולה ואמ"ת, סוד הפנים, תרין תפוחין דאתפני משערי. ושם יש ז' שמות ס"ג ז' שמות ס"ג שווה 441 (יוד הי ואו הי) ומלואי שמות אלו בסוד ודיאוי-- סוד ז' פעם הבל ז' פעם הבל שווה 259 (בסוד "וברוח^[6] פיו כל צבאם", הבל הפה, פומא דאתפני גם כן משערי). ו ז' פעם הבל ז' פעם הבל שווה 259 עולה ב' פעם קל ב' פעם קל שווה 260 בסוד "וכל העם רואים את הקולות"; והן הן הכופין כל הדינין ועושין כולם מליצי יושר עלינו.   ובסוד הפנים הנ"ל יש ש"ע נהורין הנמשוך משם אלף למד אלף למד --עולה ש"ע-- ונמשוך אור זה לעולם הבריאה והיכל עצם השמים אשר שם סוד שרפים בעלי כנפים והמלאך הממונה עליהם שמו אור פני אל בסוד אור של פני אל הנ"ל המאיר בפנים בסוד "אלי אלי למה עזבתני" ואסתר חוט של חסד משוך עליה. וסוד אור פני אל עולה שע"ח בסוד מלבוש חשמל (הנמשוך מש"ע נהורין אשר שורשן משמנה חיורתי דרישא) והן הן סוד עוף כנף למינהו - שרפים בעלי כנפים שבהיכל זה הנמשכין ממדות ואמת (עיין בכוונת אל ברוך גדול דעה ותבין כי סוד עמוק הוא למאוד, קצרתי הרבה בזה).

וסוד "כל עוף כנף למינהו" - סוד כל בסוד נון שערי בינה, כי סוד ש"ע נהורין באין מסוד תרין הויות דחיורתי קדישא הנמשכין על הפנים, וכל הויה יש בו מ"ב אותיות (יהוה; יוד הי ויו הי; יוד ויו דלת, הי יוד, ויו יוד ויו, הי יוד) ואורות אלו נמשכין עד ט' תחתונות דבינה ט' פעם מ"א ט' פעם מ"א שווה 369 עולה ש"ע (וסוד אחד היותר על מ"א-- סוד שער הנון, כתר עליון, הכולל בעצמו כל השערים עליונים. עיין בע"ח שער א"א פרק י"ד (עץ חיים שער יג פרק יד) ותבין דברינו) והוא סוד כל נון שערים הנמשכין מש"ע נהורין, סוד "עוף כנף למינהו".

ובסוד היחוד:

• אל שדי בבריאה אל הויה ביצירה אל אדני בעשיה (סוד היכלות ועולמות המלאכים), כ"ל עו"ף כנף למינהו עם הכולל -- עולה שמות הנ"ל והן עולין למלכות, והבן.

וסוד "ואת כל עוף כנף למינהו" ברזא דיחודא

• עולה ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן (מלואי הויה) ביחוד אלף דלת נון יוד, עם אחד המייחדן -- עולה פסוק הנ"ל; כי על ידי יחודי שמות הנ"ל נבראין כל המלאכים מארי דגדפין (עיין עשרה מאמרות)
• או בסוד

ז' פעם יהוה הוא האלהים ז' פעם יהוה הוא האלהים שווה 903 אשר על ידי יחוד זה נבראין גם כן כל בני האלהים

• או בסוד היחוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג (סוד זיוג חו"ב) הממשיכין הטפה (סוד

ג' פעם חסד ג' פעם חסד שווה 216) (ומשם נמשכין מלאכי חו"ב גבוהין מאוד בסוד אכתר"יאל יה יהו"ה צבאות). והשמות הנ"ל עם ג' פעם חסד -- עולה פסוק הנ"ל.

ארבע רוחות דנשיקין

ועצם סוד מלאכי מעלה נמשכין ובאין מזיוג נשיקין (עיין בע"ח שער מ"נ ומ"ד (עץ חיים שער לט) ובלק"ת וירא מבואר היטב). סוד המלאכים וסוד הנשיקין הם מארבע רוחין:

1. רוח הזכר
2. ורוח הזכר בתוך פה נקבה
3. רוח הנקבה
4. ורוח הנקבה הניכנס לפה של זכר

בסוד "מארבע הרוחות בא הרוח" (יחזקאל לז, ט) להחיות המתים, כי מזיוג זה נימשך החיות. כי מזיוג תחתון בא הגוף.

[ והבן מזה סוד הפסוק (ישעיהו יא, ב) "ונחה עליו רוח יהו-ה, רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת יהו-ה"

• 1) סוד "רוח ד׳"-- סוד רוח הזכר בעצמו של חכמה, הויה פשוט בחכמה. וברזא דיחודא רו"ח יהו"ה בסוד רם על כל רמים, סוד גאות של חכמה.
• 2) וסוד "רוח חכמה ובינה"-- רוח הזכר (חכמה) הנכנס בנקבה (בינה) ואזי נעשה "רוח חכמה ובינה". וברזא דיחודא סוד רו"ח חכמ"ה ובינ"ה עולה

ה' פעם חסד ה' פעם חסד שווה 360, סוד מי"ם טהורי"ם, כי משם נמשך טיפות החסד לזיוג התחתון, והבן.

• 3) "רוח עצה וגבורה"-- רוח נקבה, בינה בעצמה, בסוד "אני בינה לי גבורה". וסוד "עצה" סוד כליות יועצות, המייעצו לטוב לעשות תשובה;
• 4) "רוח דעת ויראת יהו"ה"-- סוד רוח הנקבה הניכנס בפה הזכר. "רוח דעת"-- סוד רוח בינה, אם אין בינה אין דעת; "ויראת יהו-ה" כשניכנס רוחה בחכמה, סוד יראה עלאה הוא חכמה, כי גבורה דעתיק חכמה דאריך, וכן כולם, והבן. וממותר החכמה נמשך י"ג תיקוני דיקנא אשר אחריהם כתב "מעשה ד' כי נורא הוא" (שמות לד, י) בסוד "והדרת פני זקן ויראת מאלהיך", מצוה סגולה ליראה עלאה, ויראת מאלהיך מחמת שאני ד', יראת הרוממות ועלאה.
  • וברזא דיחודא:
    • "רוח דעת"-- סוד אשה כי תזרי"ע, סוד שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קנ"א קמ"ג, סוד מזמר"ת הארץ, עם אחד המייחדן.    "ויראת יהו-ה"-- סוד

י' פעם שם ס"ג י' פעם שם ס"ג שווה 630 הניכלל באהבתה^[7] תוך רוח זכר, והבן.  או בסוד קס"א קנ"א קס"א קמ"ג הניכלל בשם הויה {{{2}}} {{{3}}} הויה {{{2}}} {{{3}}} שווה 0 פשוט, רוח הזכר, והבן.

וסוד היחוד של כל הפסוק "רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו-ה" עולה

יב' פעם קס"א יב' פעם קס"א שווה 1932 (סוד אלף הי יוד הי, עצם הבינה וסוד רוח מסוד ששה קצוות כפולים), והבן.

וסוד רוח יהו"ה רוח חכמה ובינה העולה ש"כ פ"ר (סוד טיפות זכר ונקבה נמשוך משם), והבן.

וסוד היחוד כל הפסוק כולו: רוח יהו"ה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו"ה

• עולה שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד עם סוד

ב' פעם כח ב' פעם כח שווה 56 --כח הזכר וכח הנקבה-- הנתייחדין בכח יחוד ק"ש שיש בהם מ"ט אתוון וו' תיבות והכולל (סוד זיוג הנשיקין כידוע). ונתייחד באחד על ידי יחודא עלאה ותתאה ונעשין שני כוחות אחד, והבן.

• או בסוד היחוד

מ"ה פעם הויה מ"ה פעם הויה שווה 1170, ב"ן פעם הויה ב"ן פעם הויה שווה 1352 -- (סוד עולם התיקון) הנתייחדין על ידי יוד חכמה. והבן כי משם כל כח הבנים והתיקון. עמוק מאוד.    ]

ונחזור לענינינו. סוד ארבע רוחות הם ארבע אותיות אהב"ה (כמבואר בזוהר ובלק"ת וירא). והוא סוד "נתתו באהבה לזרע יעקב", סוד נתתו עולה ד' פעם רוח ד' פעם רוח שווה 856 הנמשוך מארבע אותיות אהב"ה אשר משם נמשכין זרע יעקב, והבן.

ועצם סוד ארבע רוחין הם סוד ארבע מוחין פנימים. וסוד המוחין הם -- ע"ב פנים, קפ"ד אחורי ע"ב, ס"ג פנים, קס"ו אחורי ס"ג, מ"ה פנים, ק"ל אחורי מ"ה, ב"ן פנים, קמ"ד אחורי ב"ן. והשמות הנ"ל [=ע"ב קפ"ד ס"ג קס"ו מ"ה ק"ל ב"ן קמ"ד] עולין תתנ"ו, סוד ד' פעם רוח, ונמשכין שמות הנ"ל לכנסת ישראל ונעשה בה סוד היחוד אלף למד אלף דלת נון יוד העולה תתנ"ו.

ואמיתות סוד ד' פעם רוח הנמשוך מזיוג הנשיקין של חכמה ובינה --ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קס"א קנ"א קמ"ג-- העולה תתמ"ח בסוד "למי החתמת" עם ח' שמות השרשים -- עולה תתנ"ו.

ואת כל עוף כנף למינהו

• וסוד תתנ"ו, ד' פעם רוח, עם סוד יהו"ה אהי"ה עם אחד המייחדן עולה הפסוק "ואת כל עוף כנף למינהו" אשר מזיוג זה נמשכין כל מלאכי מעלה כידוע.

• או בסוד היחוד

י' פעם יוד הא ואו הא י' פעם יוד הא ואו הא שווה 450 (עשר כיתות מלאכים עומדים בעולם היצירה, סוד שם מ"ה הנ"ל) עם סוד חותם (הנוקבא אשר משם נרשמין) -- עולה פסוק הנ"ל.

• או בסוד היחוד של מרגלאין דשבת, כלה עליונה המתקשטת בהם -- יהו"ה יהו"ה מצפץ אל אלהים מצפץ י"ה אדני, עם סוד כלה -- עולה פסוק הנ"ל "ואת כל עוף כנף למינהו" כי על ידי מרגלאן יש עליות כל העולמות עד כלה עליונה. [וסוד כלה סוד אהי"ה יהו אהב"ה, שורש המרגלאין כידוע].

• וסוד מלאך יהו"ה שורשו משם ט"ד ה"ד, חילוף יהו"ה, והוא סוד כנף^[8] של השמות. וסוד

ט"ד פעם ה"ד ט"ד פעם ה"ד שווה 117 עולה מלאך יהו"ה.

• • וסוד מלאך יהו"ה בעולם העשיה אשר שרשו ממלכות דאצילות בסוד מלכות מקננא באופן. וסוד מלאך יהו"ה בעולם עשיה שורשו יוד הה וו הה אדני, סוד מדות מלכות.
  • וסוד מלאך יהו"ה בעולם היצירה שורשו מזעיר אנפין עלמא דדכורא. וסוד מלאך יהו"ה משם בסוד ע"ב מ"ה.
  • וסוד מלאך יהו"ה בעולם הבריאה שורשן מבינה, סוד אל אלהים.
  • ובסוד כפל שמות הנ"ל (בסוד הזיוג של המלאכים^[9]) -- עולה סוד שבת קודש (בסוד

ו' פעם אדני ו' פעם אדני שווה 390 [סוד שש מעלות לכסא] הנתייחדין עס ת"ת סוד י"ב פעם יהוה י"ב פעם יהוה שווה 312 והוא יחוד אמיתי אשר משם שפע המלאכים); ועם סוד ע"ב ק"ל (בסוד "הנה ה׳ רוכב על עב קל", שורש המלאכים משמות הללו) ועולין ר"ב. עם הנ"ל בסוד שב"ת ר"ב עולה הפסוק "וא"ת כ"ל עו"ף כנ"ף למינהו".

• או בסוד היחוד של "בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף" המבואר בדברי מרן אלהי האר"י.
  • סוד "בשתים יכסה פניו" שלא יעלו יותר משורשן; וראשי תיבות - ביף, סוד ס"ג עם עשר אותיות עולה ע"ג, והוא שורש פנים; ובזה מעלה עמו אל הפנים למילוי מ"ה-- ודאאוא; עולה י"ט ע"ג, עולה בי"ף הנ"ל. ו

ב' פעם ע"ג ב' פעם ע"ג שווה 146 עולה פני"ו. עולה רל"ח.

• • "ובשתים יכסה רגליו"-- ר"ת רי"ו, גבורה; צריך גבורה שלא לירד חלילה. רל"ח רי"ו עולה תנ"ד סוד חותם, והבן.
  • "ובשתים יעופף" סוד אלהים קס"א העופפין על ידן לסוד באר עליון, למיין נוקבין. כי סוד באר-- הויה אלהים הויה אדני.
  • באר אלהים קס"א תנ"ד -- עולה ואת כל עוף כנף למינהו, והבן.

• או בסוד מיכאל גבריאל רפאל גבריאל, סוד אברהם מהאי גיסא יעקב מהאי גיסא, ממתיקין הגבורות. ושמות מלאכים הנ"ל עולה סוד הפסוק הנ"ל.

וסוד "ואת"-- הוא נפש מדות מלכות. "כל"-- סוד רוח כידוע מחמשה קצוות רוחא דכלול סוד זעיר אנפין. "עוף"-- סוד נשמה בינה, לעוף למעלה עם כח תשובה. ויש הרבה ראיות לזה, אין להאריך. "כנף"-- סוד נשמה לנשמה, חיה חכמה, בסוד

י' פעם י"ה י' פעם י"ה שווה 150 עולה כנף. "למינהו"-- סוד יחודה^[10], בלי שום ערבוביא ותערובת כלל, והבן.

חמשה פעם "בַיַמים"

ויברך אותם אלהים

וסוד הפסוק "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ"    סוד "יברך" סודו ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אשר משם כל בריכות השפע, ו' - סוד זעיר; המקבלין "אתם", עם ו' הנ"ל-- סוד מידות ואמת, המעורר לכל הזיוגין.    סוד "אלהים"-- סוד שערות הדיקנא, אשר על מדות ואמת נמשך עצם הברכה, מיין דכורין. ומי המעורר למיין נוקבין להמשיך הברכה? "אלהים", והבן.    ועצם המשכות הברכה של מיין דכורין סוד "לאמר" סוד תלת טיפין^[11] ונמשכין בסוד אור מים רקיע.

וסוד היחוד של כל הפסוק "ויברך אתם אלהים לאמר" סוד יהו"ה ע"ב יהו"ה ס"ג יהו"ה מ"ה יהו"ה ב"ן אהי"ה קס"א אהי"ה קס"א אהי"ה קנ"א אהי"ה קמ"ג (שמות המוחין עם הלבושין כידוע) אשר משם נמשך כל מיני ברכות והן הן סוד ה' פעם אור ה' פעם אור שווה 1035, והבן.

וסוד "פרו ורבו" לסוד זיוג תחתון. סוד "פרו"-- זיוג תחתון, כטעם "ממני פריך נמצא", נשמות יוצאין מזיוג תחתון. "ורבו"-- סוד זיוג עליון, להרבות שפע להגדלות המוחין, והבן.

וברזא דיחודא: סוד פרו ורבו עולה ת"ק, סוד רמ"ח איברי זכר ורנ"ב איברי נקבה הנתייחדין. וסוד יחודים(?) ברזא יאהה ויהה איהה יוהה יאה לוה הים אילה הויהם יאהדונהי אידהנויה והן סוד כל הזיוגין. וכאשר גובר הזכר שמות דכורין מסגי ברישא, וכן להיפך.

ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו

• ובסוד הפסוק כולו יש לנו יחוד נפלא:     "ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו" - כי ידוע מסוד הזיוגים (עיין בע"ח שער הזיוגים (עץ חיים שער טו)) אשר נזדווגו סוד חיך חכמה עם גרון בינה להוציא כל האורות. וסוד חכמה הם

י' פעם יוד הי ואו הי י' פעם יוד הי ואו הי שווה 630, בינה - י' פעם יוד הי י' פעם יוד הי שווה 350. ואור הטפה היוצאת מהן בסוד זרעא דאזדרע במ"ב זווגים הם סוד ד' פעם יה"ו במלואין (יוד הי ויו, יוד הי ואו, יוד הא ואו, יוד הה וו) והן עולין מקום הנ"ל, י' פעם ע"ב ס"ג י' פעם ע"ב ס"ג שווה 1350 הנ"ל עם מקום הזה עולה פסוק הנ"ל^[12].

• ויש לנו בפסוק הזה עוד יחוד בסוד המבואר בדברי מרן האר"י בשער הנ"ל
  • אשר טיפות אבא (סוד מקום הנ"ל, ד' פעם יה"ו הנ"ל) וטיפות אימא כפולה (

ב' פעם קס"א קנ"א קמ"ג ב' פעם קס"א קנ"א קמ"ג שווה 910) והן עולין אֶלֶף צ"ו.

• • ודבר זה ידוע סודו מכוונת התפלה של ראש השנה אשר בהזדווגין סוד חיך וגרון, חכמה בינה, יוצאין

י' פעם כ"ב י' פעם כ"ב שווה 220 אותיות בסוד ר"ך, ר"ך של אבא ור"ך של אימא -- עולין ת"מ;

• • עם הנ"ל עולה פסוק הנ"ל.

• ויש לנו עוד יחוד נפלא בסוד

יהו"ה פעם יהו"ה יהו"ה פעם יהו"ה שווה 676 (סוד חכמה), אהי"ה פעם אהי"ה אהי"ה פעם אהי"ה שווה 441 (סוד בינה) אהו"ה פעם אהו"ה אהו"ה פעם אהו"ה שווה 289 (סוד הדעת). (והוא סוד הזדווגת חכמה בינה על ידי הדעת והן עולין אלף ת"ו בסוד אות^[13] הוא בצבא דיליה כי מזיוגי שמות הללו יוצאים כל צבא מרום. וזהו הנדרוש לר' עקיבא לבל יטעו בהמשכות המוחין); עם סוד ק"ל (ה' הויות, חמשה חסדים) הנתפשטין טיפות החסדים ליסוד צדיק, אות ברית -- עולה פסוק הנ"ל.

• או בסוד

יהוה פעם יהוה אהיה יהוה פעם יהוה אהיה שווה 1222 -- יחוד הנפלא של חכמה ובינה הנמשוך ליסוד שדי, והבן.

• או בסוד שם החסד:

יוד פעם יוד יוד פעם יוד שווה 400- ת', הי פעם הי הי פעם הי שווה 225- רכ"ה, ויו פעם ויו ויו פעם ויו שווה 484- פד"ת, הי פעם הי הי פעם הי שווה 225- רכ"ה, עם שם הפשוט יוד הי ויו הי והן מושכין טיפות ה' הויות, ה' חסדים, ק"ל -- והן עולין פסוק הנ"ל. והוא סוד רמיזא לחכמה הנראה בכל בריה ואסור לבזותו. והוא סוד אות הוא בצבא דיליה שם הנ"ל, שם החכמה, והבן.

• או בסוד

אהוה פעם חסד אהוה פעם חסד שווה 1224 (סוד דעת) והוא צדיק לעילא (יוסף, ששה הויות), יוסף לתתא-- צדיק לתתא, המושך הטפה לכנסת ישראל. ו ב' פעם יוסף ב' פעם יוסף שווה 312, טו"ב פעם חסד טו"ב פעם חסד שווה 1224 -- עולה פסוק ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו פסוק הנ"ל, כי משמות הללו עצם פריה ורביה.

וסוד "פרו ורבו ומלאו את המים" - רזא דמים תחתונים, סוד גבורה כידוע, והן עולין ה' פעם גבורה ה' פעם גבורה שווה 1080. והוא סוד עצם פריה ברזא דזרע קודש, חמש גבורות. וסוד תיבות "ב'ימים" רזא דארבע מוחין דזעיר ונוקביה: חכמה-- "ים", בינה-- "מי", לפי שהעתקתי מלשון רבינו האר"י בכוונת אכילה לעיו"כ ולפי הידוע מסוד התכללות, אשר מוח חכמה לזעיר נכלול בו סוד מוח בינתו גם כן ונעשה "ימים" בחכמה; ובינה ניכלל בו מוח חכמתו ונעשה בה "ימים" גם כן; וכן בנוקבא דז"א נעשה גם כן - תרין ימים הנ"ל. ובדעת יש גם כן סוד "ימים", סוד נון שערי חסד ונון שערי גבורה כידוע, ה' חסדים וה' גבורות הניכללין בעשר, אלא שבדעת נחלקו בסוד הנסירה והמיתוק -- חסדים לזעיר אנפין, וגבורות לנוקבא דזעיר אנפין (כידוע שהנוקבא אין לה אלא חצי הדעת בסוד דעת ק"ל), אע"פ שבזעיר נשאר שורש של גבורה, אעפ"כ עיקר הגבורה הולך לנוקבא, לכן נכללו בדעת אחד ברזא ד"ימים".

והן הן סוד חמשה בימים ניקוד פתח, סוד מוח חכמה, כי כולם בחכמה עשית (עיין כוונת הספירה).

וסוד ומלאו את המים בימים דין-- סוד מוח חכמה דנוקבא דזעיר אנפין, אשר ידוע לך מדברי מרן האלהי האר"י זללה"ה שכל הבירור מסוד מוח חכמה דנוקבא דזעיר אנפין בסוד במחשבה אתברירו כפי שהעתקתי לעיל מדברי מרן האר"י בשער מ"נ ומ"ד. וסוד הבירור סוד גבורות, ברזא ד ה' אותיות מנצפ"ך ה' אותיות מנצפ"ך שווה 1400, סוד מיין נוקבין דכנסת ישראל הנתבררין במחשבה ונשלכין ליסודה. וסוד "פרו ורבו ומלאו את המים" עולה ה' פעם גבורה ה' פעם גבורה שווה 1080, סוד מוח חכמה, רזא "בימים" המברר את הגבורות ונותנה ליסודה להיות מיין נוקבין (כידוע מע"ח שער מ"נ ומ"ד). ולפי דברי הזוהר כל פסוקים אלו מדברין מסוד מיין נוקבין והן נמשכין מסוד מוח חכמה שלה המברר לה מיין נוקבין.

וברזא דיחודא: סוד "את המים" סוד

י"א פעם אדם י"א פעם אדם שווה 495 עם אלף חכמה המבררין. וסוד "ומלאו את המים בימים" עולה קס"א קס"א קנ"א קמ"ג אדני, והן סוד מיין נוקבין דכנסת ישראל (סוד אהי"ה, כמבואר בכוונות עיוה"כ) ונמשכין לאדני למלאות שפע לפרות ולרבות, העולה כל זה הפסוק; בימים דין מורה על סוד מוח חכמה דנוקבא דזעיר אנפין, מלכות, רזא "את המים".

כל אשר חפץ

וסוד הפסוק "כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ יהו"ה עָשָׂה בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ בַּיַּמִּים וְכָל תְּהוֹמוֹת":    סוד "תהום" ידוע, מוח בינה, מבואר בזוהר כך (ועיין בדברי מרן ביחוד אלה תולדות נח). ופסוק זה מוח בינה דנוקבא דזעיר אנפין.

ופירוש הפסוק "כל אשר": "אשר"-- סוד בינה, כל נון שערים דילה בסוד "אשר הוצאתיך מארץ מצרים". וסוד "חפץ" סוד בינה בסוד "כי חפץ חסד הוא" (הנדרוש בדברי מרן על סוד בינה בע"ח שער מטי ולא מטי (עץ חיים שער ז)). וסוד אלף בינה עולה חפץ.

והמשך הפסוק כך: "כל"-- סוד דעת דבינה, חמשים שערי גבורה, ה' גבורות שורשן מבינה; "אשר"-- מוח חכמה דבינה; "חפץ"-- בינה דבינה, והן סוד תפילין דרש"י, מוחין דאימא; "ה' עשה"-- יהו"ה (סוד זעיר אנפין) 'עשה' -- הוא עשה ותיקן והומשך אותן המוחין בהעלאת מיין נוקבין שלו (עיין בע"ח שער השכיבה); והן הן המתפשטין "בשמים ובארץ"-- אותן המוחין מתפשטין בשמים (רזא דזעיר) ובארץ (רזא דנוקבא דזעיר אנפין); והן הן המתפשטין "בימים"-- רזא דמוח בינה דנוקבא דזעיר אנפין אשר שורש מוח זה ממוח בינה עליונה; "וכל תהומות"-- סוד בינה של כל העולמות תחתונים.

וברזא דיחודא:

• "כל אשר חפץ יהו"ה" סוד כל נון שערי בינה דנוקבא הנקראת ה׳, ומקבלת במוח בינה שלה (הנקרא "ימה") שמות אלו: אהי'ה קס"א קס"א אהי'ה אהי'ה קנ"א קמ"ג אהי'ה ושמות אלו עם ימה הנ"ל -- עולה כל אשר חפץ יהו"ה. ודבר זה ידוע לך אחי מסוד מוח בינה עם חכמתה בדרך התכללות (כפי המבואר לעיל בסוד "בימים"). ושמות מוחין אלו הם סוד שנות בסוד "שנות חיים", חיי המלך, סוד בינה כידוע; והן סוד יוד הי ויו אלף הי יוד יוד הי ואו אלף הי יוד יוד הא ואו אלף הא יוד יוד הה וו אלף הה יוד, ושמות אלו סוד כל אשר חפץ יהו"ה עם הכולל.

• או בסוד המבואר לנו בכוונת רחיצה של ערב שבת בסוד שלהבת יה,
  • סוד יוד הי יוד הא יוד הה עולה צ"א הנ"ל,
  • ובהכאה

יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300 עולה ש', יוד פעם הא יוד פעם הא שווה 120 עולה ק"ך, יוד פעם הה יוד פעם הה שווה 200 עולה ר' -- סך הכל עולה כתר עם צ"א -- עולה אשתי.

• • וסוד מלואי שמות הנ"ל בעצמם ו"ד י"הא עולה יהו"ה, עס תשי"א הנ"ל -- עולה שלהבת;
  • עם סוד י"ה עולה תשנ"ב
  • עם כללות שמות י"ה הנ"ל עולה תשנ"ה -- סוד הפסוק "כל אשר חפץ יהו"ה"
    כי מה שחפץ עשה, ומגרש הקליפות לנוקבא דתהומא רבא בכוונת שמות הנ"ל "בשמים ובארץ" (רזא דזעיר ונוקבא) "וכל תהומות" אפילו בתהומא רבא לגרש הקליפות ולהכניען לתהומא רבא בעש"ק שלא ינקו מקדושת שמים וארץ. ועיין בפע"ח שער יום השבת ותבין דרכנו היטב.

העולה מדברינו: בימים דֵין-- סוד מוח בינה דנוקבא דזעיר.

את זה תאכלו

וסוד הפסוק "אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמַּיִם בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים אֹתָם תֹּאכֵלוּ", פסוק זה נדרוש לנו על סוד מוח חכמה דזעיר אנפין:    "בימים" סוד חכמה דזעיר אנפין, ומוח בינתו (סוד "מי") נכלול בו. וסוד מוח חכמה הוא דוחה את החיצונים לגמרי שלא ינקו מהקדושה כטעם "והחכמה תחיה את בעליה". ופירוש הפסוק "את זה תאכלו מכל אשר במים" סוד זעיר אנפין, אשר שורשו וגדלו מן החסדים, והוא סוד זין(?) מדות, והדגים שורשן משם.

וסוד סימני טהרה -- סנפיר וקשקשת. אגלה לך סוד נפלא ונורא, כי ידוע שברישא דעתיק יש שלשה שמות --יוד הי ויו הי-- וסוד ארבע יודין שלהם כאשר נכללין בעשר נעשין סוד ת', והן סוד "ארבע מאות שקל כסף עבר לסוחר". וסוד הדיקנא שורשו גם כן משלשה יוד הי ויו הי הנ"ל. וסוד קשקשת שורשו משלשה שמות הנ"ל אשר בכל שם ארבע יודין והן נעשין ת'; ויש שלשה פעם ת' והוא סוד קשקשת. ופירוש 'קשקשת' מלשון לבוש ושריון, קשקשים הוא לבוש, והוא סוד הדיקנא, סוד לבוש המוח. סוד לבוש עולה שלשה עשרה הויות [ יג' פעם הויה יג' פעם הויה שווה 338], והבן. והן נמשכין לזעיר להשלים לו סוד שלשה עשרה הויות, שאין לו אלא תשעה מדות. ועצם סוד המשכה מלמעלה אינו אלא מחד חיור, ת' אחד, ברזא דארבע מאות עלמין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי והן משלמין לו סוד י"ג תיקוני דיקנא. ועצם סוד קשקשת הוא לבוש כנזכר לעיל, והוא "ה' מלך גאות לבש" הנדרש בדברי מרן על סוד השערות הדיקנא. וסוד "לבש ה' עוז" סוד תוקף וקישישות שערות הדיקנא, ואין עוז אלא תורה הנדרוש בשלש עשרה מדות. "התאזר" סודו עולה תרי"ג מצות, והבן.    ומעתה תדע סוד קשקשת, סוד הדיקנא קדישא; ורזא דסנפיר הוא סוד פנימית מוח חכמה גם כן, סוד יוד הי ויו הי, שם החכמה, אשר ארבע יודין שלו בהתכללות עשר עולין סנפיר. וד' יודין הנ"ל הם עצם אור פנימית מוח חכמה (כנזכר בע"ח שער מ"ן ומ"ד) והן הן סוד סנפירין השט בהם במעמקי ים החכמה.

והוא סוד פירש המשנה: כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר, ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת - כי בארנו סוד קשקשת סוד לבוש הדיקנא, והוא נמשכת מהתרבות פנימית מוח חכמת ובוקע לחוץ. וכיון שיש לו קשקשת (סוד לבוש חצונית חכמה)-- בודאי יש לו סנפיר (פנימית מוח אשר בהתרבות אורו נעשה סוד הדיקנא), לכן הוא סימן טהרה כי שורשו מעלמא דדוכרא אשר יש להם זקן ואין שם מגע הקליפות כי הדיקנא כופה אותן. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת-- כי גם לנשים יש להם מוח פנימי של חכמה אבל אינו מרבה אורו להיות להם זקן, והוא סימן טומאה, כי בעלמא דנוקבא יש אחיזות הקליפות כי הדיקנא כופה ומכניע כל החיצונים. לכן הדגים מסיטרא דילהון אסורין. וזהו סוד פירוש הגמרא סנפיר דכתב רחמנא למה לי? משום "יגדיל תורה ויאדיר" -- כי סוד הגדלות תורה הוא סוד מוח פנימי מי' ספירות דאריך המגדיל ומרבה אורו, וזה סוד "סנפיר". "ויאדיר"-- מלשון אדרת, סוד שערות הדיקנא, תורה שבע"פ, סוד קשקשת הנ"ל, והבן עמקות סוד הדברים האלה. ודי למבין.

וכשנדקדק היטב בעינים פקוחות יאיר לנו אמיתות סוד ענין דגים על דרך הנ"ל. כי סוד דגים מבואר בלק"ת (פר' שמיני) שהן יסוד דזעיר אנפין. אבל יצאתי אחיי וריעי להשכיל בינה, ואעתיק לך לשון הר"ר יוסף מערבי בפע"ח שער הלולב פ"ג, וזה לשונו:

הענין שהדעת כולל פני הזכר ופני נקבה בסוד ב' פעם ק"ל, שהן ה"ח וה"ג. וכשהדעת רוצה להתפשט למטה, מקום הגרון הוא צר, ומרוב אור החכמה המאיר בדעת-- מתרבה אורו, ואין יכול הגרון לסובלו, ומתבקע ויוצא ממנו הזקן. וזה "והדרת פני זקן" כי מהפנים של דעת נעשה הזקן. וכמו שהאור מתפשט בפנים ומשם יורד ליסוד צדיק, וכשאין אור הדעת מתרבה ואינו מתפשט לירד ליסוד צדיק-- גם הזקן לא יתבקע, ומחמת טעם זה סריס אין לו זקן. וזהו פירוש הפסוק "אדירים משברי ים" שאדיר ניקרא השערות שהם קשים כאדרת שער, 'משברי ים עליון' של ים החכמה, שמתרבה אורו בדעת, כי משם הדעת מקבל אור גדול מחכמה (חוץ מזו שבא לו בקו יושר לעצמו כנודע). וכשתדקדק תמצא לעולם דעת ביסוד: יסוד דעתיק - דעת דאריך, ויסוד דאריך - דעת דאו"א, יסוד דאו"א - דעת דזעיר, יסוד דזעיר - דעת דמלכות נוקבא דזעיר אנפין.    עיי"ש כל המאמר המתוק באריכות.

ומעתה יוצא לנו מכל זה אשר סוד פסוק זה --"את זה תאכלו...כל אשר לו סנפיר וקשקשת בימים"-- סוד מוח חכמה דזעיר אנפין, ופירושא דהדין פסוקא:    "את זה תאכלו מכל אשר במים"-- סוד זעיר אנפין אשר כל גדילו מצד חסד; "כל אשר לו סנפיר וקשקשת"-- סוד פנימית מוח חכמה (סוד סנפיר) המרבה אורו ומוציא הדיקנא (סוד קשקשת);

וסוד "במים ובימים ובנחלים"-- דע לך אחי כי סוד הדיקנא כלולא מתלת מוחין אלא אינו יוצאת אלא בהתרבות אור החכמה, אבל כשיוצאה יוצאה כלולה מתלת מוחין. והן הן סוד "במים ובימים ובנחלים", סוד תלת מוחין אשר שם סוד קשקשת.

• "במים"-- סוד מוח בינה, תשובה, כטעם "שפכי כמים לבך נכח פני השם". וסוד מים ידוע מדברי מרן בסוד ט"פ מים משורש בינה כידוע.
• "בימים"-- סוד מוח חכמה כנזכר לעיל בדברינו היטב.
• "ובנחלים"-- סוד הדעת, סוד נ"צר ח"סד ל"אלפים, דעת דדיקנא דעתיק (עיין בפע"ח שער השכיבה). ולענינינו נדרוש סוד נח"ל סוד

ב' פעם דם ב' פעם דם שווה 88 בסוד דם אדם, שהוא סוד דעת דזעיר אנפין (עיין בפע"ח שער ספירות העומר מפורש כן בכוונות שבוע ב')

והן סוד תלת מוחין אשר הדיקנא נמשכות מהם בהתרבות אור החכמה ומאיר להדעת והדעת מאיר ליסוד צדיק שלא יהיה סריס חלילה. ולפי הקדמות אלו למדנו סוד הדגים וסוד סימני טהרה. והדגים הם בודאי ביסוד דזעיר אנפין. וסוד קשקשת מורה כשמתרבה אור של מוח החכמה ושט בסנפירו במעמקי ים החכמה ומרבה אור הדעת ומתבקע הדיקנא (סוד קשקשת) ומשם נמשוך האור ליסוד צדיק, סוד הדגים. וכיון שיש לו להדג קשקשת מורה שיש להיסוד צדיק עליון השפעה מאור הדעת המבקע ומוציא הדיקנא (סוד הקשקשת) ממילא שורשו של זה הדג מאור שאין שום קליפה וחיצון יכול לשלוט שם, כי כשמתרבה אור הדיקנא (סוד קשקשת) בדעת ונמשוך ליסוד צדיק (סוד דגים) אזי אין שום קליפה ורע יכול לשלוט, כי הדיקנא וסוד אור החכמה הם המבטלין ומשביתין וכורתין הקליפות (כנזכר בדברי מרן שער רחל ולאה בדרוש הנגעים). ועל סוד זה אסור לערוב בשר ודג שלא ימשוך נגעים חלילה, והבן, אין להאריך במקום כזה. ובין תבין אשר לפניך.

ורזא דיחודא דהדין פסוקא:    "את זה תאכלו מכל"

• עולה סוד

יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300, הי פעם ויו הי פעם ויו שווה 330, ויו פעם הי ויו פעם הי שווה 330. והוא סוד התרבות אור החכמה לעלות כל ברורי נצוצי טהרה, כי שם זה-- שם החכמה, המברר הכל בסוד במחשבה אתברירו בסוד כוונת אכילה, והבן.

• או בסוד היחוד ע"ב קס"א ס"ג קס"א מ"ה קמ"ג ב"ן קנ"א, סוד שמות אלו ידועין בסוד למי החתמ"ת, עם סוד יחודא דשמא שלים --יהו"ה אלהים-- עולה הפסוק "את זה תאכלו מכל" כי בסוד כוונת אכילה צריך לייחד כל שמות אלו כידוע מכוונות אכילה של עיה"כ. והוא סוד איסור בריה המתבטל בתתק"ס לדעת ירושלמי בסוד א"ת ז"ה ת"אכלו מ"כל כי בהאיר השמות הנ"ל מבטלין כל איסור, והבן סודו.

סוד "מכ"ל אש"ר במי"ם"

• סוד טיפות החסד בסוד

כ"ב פעם שם אל כ"ב פעם שם אל שווה 682. סוד שם אל הוא שם החסד והוא נמשוך בסוד כ"ב אותיות, עצם הטיפה של החסד.

• או בסוד כ"ב תקוני דיקנא ועצם הטיפה נמשוך מהזדווגת חיך וגרון וסוד גרון נעשה כתר לאו"א ומזדווגין יחד וממשיכין אור יה"ו (טיפות אבא) אהיה אהיה (טיפות אימא) והן עולין ס"ג; עם כתר הנ"ל (שורש הזיוג) -- עולה מכ"ל אש"ר במי"ם.

ורזא דיחודא "מכ"ל אש"ר במי"ם כ"ל אש"ר ל"ו סנפי"ר וקשקש"ת" הנדרוש לנו על יסוד צדיק. וסוד שמות יסוד מבואר בדברי מרן (בשער השמות)

• יסוד החיצון שין דלת יוד;
• אמצעי שין, שין דלת, שין דלת יוד;
• הפנימי יהוה אדני
• עם כללות שלשתן -- עולה ב' אלפים תתע"ו, מספר הפסוק הנ"ל, ח' תיבות הנ"ל, והבן.

ורזא דיחודא "במים בימים ובנחלים" עולה סוד שדי יהו"ה, תרי פעם יוס"ף דו"ד [= ב' פעם יוסף דוד ב' פעם יוסף דוד שווה 340], והבן.

וסוד יחוד "את"ם תאכל"ו" בסוד שין דלת יוד, ד' פעם אהיה ד' פעם אהיה שווה 84, והבן, בזה קצרתי.

ורזא דיחודא דכל פסוקא כולו:    "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו" וסוד פסוק זה מורה על סוד מוח חכמה כשמתרבה והוציא הדיקנא קדישא. וסוד התרבות המוח תלוי ביחוד ק"ש, להוציא הטפה ליסוד צדיק מסוד המוחין, ואזי יהיה דג טהור. וסוד שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד עולה אלף קי"ח (כמנין מ"ג הויות [= מג' פעם הויה מג' פעם הויה שווה 1118]) ועיקר יחוד ק"ש ליחד חכמה ובינה אשר משם נמשך הטפה ליסוד צדיק.

ואסדר לך שמות של חכמה ובינה אשר צריכין ליחדן בעת יחוד ק"ש הנורא.

• שם החכמה--
  • יהוה; אחוריו: י יה יהו יהוה -- עולה צ"ח.
  • יוד הי ויו הי; יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי -- עולה רנ"ו.
  • יוד הי ואו הי; יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי -- עולה רכ"ט.
  • יוד הא ואו הא; יוד, יוד הא, יוד הא ואו, יוד הא ואו הא -- עולה קע"ה.
  • יוד הה וו הה; יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו הה -- עולה קצ"ו.
    סך כל השמות של חכמה עולה תתקנ"ד.

• וסוד שמות בינה:
  • אהיה; א, אה, אהי, אהיה -- עולה ס"ה.
  • אלף הי יוד הי; אלף, אלף הי, אלף הי יוד, אלף הי יוד הי -- עולה תש"ה.
  • אלף הי יוד הי; אלף, אלף הי, אלף הי יוד, אלף הי יוד הי -- עולה תש"ה.
  • אלף הא יוד הא; אלף, אלף הא, אלף הא יוד, אלף הא יוד הא -- עולה תרנ"א.
  • אלף הה יוד הה; אלף, אלף הה, אלף הה יוד, אלף הה יוד הה -- עולה תרע"ה.
    סך כל השמות של בינה שני אלפים תת"א (=2,801).

• עם שמות החכמה תתקנ"ד -- עולה שלשה אלפים תשנ"ה (=3,755).
• עם יחוד ק"ש אלף קי"ח -- עולה ארבע אלפים תת"עג (=4,873).
• וכאשר נמשכין טיפות החסד ליסוד צדיק אזי נעשה היחוד יוד הא ואו הא (ת"ת) אדני (מלכות) אשר יסוד מייחדין בסוד גמול דלים בחסד והוא עולה ק"י.
• עם הנ"ל עולה -- ארבעה אלפים תתק"פג (=4,983), מספר מכוון של פסוק הנ"ל.

עולה מזה "בימים" דין סוד מוח חכמה דזעיר אנפין.

וכל אשר אין לו

וסוד פסוק השני (ויקרא יא, י): "וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים וגומר" סוד מוח בינה דזעיר. כי בהסתלקות אור החכמה לא יתרבה הדעת להוציא סוד קשקשת, סוד הדיקנא, ואזי הצדיק ניקרא סריס אשר אין לו זקן, ויש שם אחיזה לחיצונים כי הצדיק אינו משפיע. והדגים משורש זה טמאים כי נאחזין בהם הקליפות הרבה על ידי מיעוט השפע. ואור הבינה אינו יכול לגרש הקליפות כידוע מדרוש נגעים. ועל סוד זה לא כתב כאן "במים" אשר כתבנו לעיל שקאי על בינה, כי "בימים" דכאן קאי על בינה, והבן קצרתי בזה.

בן אדם שא קינה

וסוד הפסוק (יחזקאל לב, ב): "בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וגומר" -- סוד פרעה ידוע מסוד העורף, נגד מוח הדעת.

"ואמרת אליו כפיר גוים נדמית"--    סוד "נדמית" עולה ז' פעם חסד ז' פעם חסד שווה 504, סוד ז' חסדים שבדעת;    "כפיר גוים"-- סוד עולה ע"ש דקליפה, נגד דעת דקדושה.    וסוד כפיר עולה י' פעם אל י' פעם אל שווה 310 אשר בקליפה, סוד קר"י, אשר ישראל עם הקודש נשתעבדו שם בעון זה.

ועד כאן מדבר מסוד אחיזות הקליפות אשר פרעה יונק משפע הדעת. ואמר שצריך לישא עליו קינה, כי כל יניקתו כשהדעת נתעלה בשורשו; אבל כשהדעת מתפשט משורשו לחסד גבורה ת"ת נ"ה -- אזי נתבטל יניקות הקליפות של שורש פרעה. אבל אעפ"כ צריך שמירה מהחזה ולמטה ומסוד יניקות החצונים בסוד עץ הדעת טוב ורע וממילא יהיה לפרעה ג"כ איזה חיות. אבל כשהחכמה עליונה מתפשטת גם כן עם מוח בינה ודעת-- אזי כורת ומשבית הקליפות מכל וכל.

ומעתה פירוש הפסוק:

"שא קינה על פרעה" שאחיזתו בסוד "נדמית", נגד דקדושה;

אבל "ואתה כתנים בימים" -- סוד "ואתה" סוד מוח חכמה, כטעם "ואתה מחיה את כולם", בטל יניקות הקליפות הנקראין "מתים"; או בסוד ש"ע נהורין עם מ"ב שערים שיש לאור החכמה העולה ואתה. והן הן המבטלין כל יניקות הקליפות.    "כתנים"-- סוד מוח בינה בסוד אימא עלאה עד הוד אתפשטת, והן הן סוד חמש מאות שנים כמבואר בתקונים ידוע, והוא עולה תנים. ויש עוד טעמים, והמבין יבין מעצמו.     "בימים"-- סוד מוח הדעת המתפשט לח"ג נ"ה דזעיר ולחגת"נה דנוקבא דזעיר אנפין, ה"ח וה"ג, כידוע.

"וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ" - "ותגח" מלשון משיכה כטעם "גוחי מבטן";    "בְּנַהֲרוֹתֶיךָ"-- יסוד דאימא שהוא דעת דזעיר ניקרא נהר כידוע ממרן האר"י ומדברי הזוהר. וכשנמשכין חמשה חסדים מיסוד דאימא ונתפשטין בכל קצוי הזעיר עד החזה שעד שם אורות סתומים בלבוש אימא אעפ"כ יצאו משורשן הנעלם אלא שיצאו ונמשכו "בנהרותך", עם הלבוש של יסוד דאימא, והן נקראין חסדים המכוסים, אבל אעפ"כ נתבטל יניקות פרעה שעיקר יניקתו כשהאורות הם נעלמים בשורשן.

וסוד "ותדלח מים ברגליך" - שני חסדים המגולים אשר בנצח והוד אשר שם יניקות הקליפות מסוד עץ הדעת, לכן כתיב "ותדלח" מסוד עירוב אבל אעפ"כ אין שום יניקה כיון שמתפשט מוח חכמה (סוד "ואתה" הנ"ל).

"וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם"-- סוד ההכללות חסדים שבדעת ביסוד צדיק, כי גם יסוד התחתון ניקרא "נהר". וסוד תרפס עולה

ב' פעם ש"ע ב' פעם ש"ע שווה 740 בסוד הדרת פנים זקן. ואלו נהורין נכללין ביסוד צדיק ואזי נתבטל יניקת הקליפ' של פרעה כי גם בנוקבא נתפשט הדעת.

עולה מזה סוד "בימים" דֵין לסוד דעת הכולל ה"ח וה"ג בסוד 'שאו שערים...שאו שערים', נטית...נחית, נון שערי חסד ונון שערי גבורה, והבן.

והעוף תלת

וסוד פירוש המסורה והעוף תלת באורייתא: והעוף ירב בארץ, והעוף אוכל אותם מן הסל, זאת תורת הבהמה והעוף -- ולפרש מסורה זו אעתיק לך לשון לק"ת פ' שמיני:

אמנם העופות הם מאותן שלשה גבורות הנמתקות שהם ג' בנים כנ"ל מספר עוף,

ג' פעם ב"ן ג' פעם ב"ן שווה 156, בהיותן ביסוד. וסוד יוסף עולה ג' פעם ב"ן. והנה להיותן גבורות ממותקות לכן רובם של עופות טהורות כי אין לחצונים שום אחיזה בהן אלא דבר מיעוט כדי חיותן יש קצת אחיזה בגבורות הנ"ל, עכ"ל הקדוש.

הקדמה -והעוף אוכל אותם וגו'

ונתחיל לבאר פירוש הפסוק "והעוף אוכל אותם מן הסל" (בראשית מ, יז) וממילא תבין דברי מסורה הנ"ל.

ונתחיל לבאר סוד "אף אני בחלומי". פירוש סוד החלֹם ידוע מסוד מוחין דגדלות, שלשה הויות [= ג' פעם הויה ג' פעם הויה שווה 78] הממתיקין ג' פעם ב"ן ג' פעם ב"ן שווה 156 דשלשה שמות אלהים אשר בכל שם יש נ"ב אותיות כידוע. והרשע הזה פתח ואמר "אף אני בחלומי", פירוש: שהחלום היה כולו אף, בלתי מיתוק כלל.

ופרושא דהדין פסוקא "ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי" כי הרשע אמר אל יוסף שהראה לו שלשה מוחין דקטנות. וסוד הקטנות ידוע מסוד ששה שמות אלהים - שלשה מצד קטנות אבא ושלשה מצד קטנות אימא, ומשם אחיזות השרים של מעלה בסוד "לאסר שר"יו בנפשו" (תהילים קה, כב), שר"יו עולה ו' פעם אלהים ו' פעם אלהים שווה 516 אשר משם אחיזתן. ועל זה אנו מתפללין-- י'ו'ש'ר' -- י"תגדל ו"יתקדש ש"מיה ר"בא, והבן. ולפעמים כשיוסף הצדיק הוא בקטנות אזי שורשו מסוד שלשה מוחין קטנות, שלשה פעם אלהים, אשר בכל שם יש נ"ב אותיות-- אלהים, אלף למד הי יוד מם, אלף למד פא^[14], למד מם דלת, הי יוד, יוד ויו דלת, מם מם (בסוד אידכר יומא דתלגא דזרענא פולין לחמשין ותרין גוונין) וג' פעם ב"ן הנ"ל עולה יוסף כשהוא בקטנות המוחין.

וסוד הפסוק "ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי" עולה סוד ו' אלהים ו' אלהים שווה 516 (קטנות הדעת) עם ג' ב"ן ג' ב"ן שווה 156 הנ"ל (קטנות יסוד צדיק), וסוד י' הפעולה של "בחלומי" אינה מן המנין כי מרמז על עצם הדעת, והבן. והרשע הזה ראה את הקטנות והדין והזעם.

וסוד "שְׁלֹשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי" הם סוד שלשה מוחין קטנות יסוד, היחוד של שלשה סלי חרי על ראשי עולה סוד אלף למד הי יוד מם, אלף למד הי יוד מם, אלף למד הי יוד מם (שלשה אלהים דקטנות) עם סוד ו' אלהים ו' אלהים שווה 516 (דקטנות הדעת) עם שלשה כלולתן עם ג' ב"ן ג' ב"ן שווה 156 (דקטנות הנ"ל) עולה פסוק הנ"ל^[15].

וסוד תיבות "ובסל העליון מכל מאכל פרעה" פירוש: כי ידוע לך אחי סוד שר המשקים בסוד קנה, מוח חכמה דקטנות; ושר האופים-- מוח בינה דקטנות, ושט; שר הטבחים-- דעת דקטנות, וורידין.

וסוד "ובסל העליון"-- סוד בינה דקטנות (כי עליון סוד בינה כידוע מסוד אל עליון יוד, יוד הי, יוד הי ואו, יוד הי ואו הי -- עולה עליון).    "מכל מאכל פרעה" סוד ושט אשר שם כל האכילה, והוא סוד בינה דקטנות. "מעשה א'פ'ה"-- סוד אלהים.

וברזא דיחודא ובסל העליון מכל מאכל פרעה עולה סוד יא' פעם אדם יא' פעם אדם שווה 495 הידועין (מסוד אחד עשר סממני הקטרת. וסוד הקטרת סוד הבינה, כידוע, אשר שם נתבררין בבטן אימא עלאה) עם סוד י' פעם אל י' פעם אל שווה 310 -- סוד ש"י עלמין דתחות כרסיא (סוד הבינה), ומשם ניזונים הצדיקים ש"י עולמות הניתן להם. והוא "מאכל פרעה", והבן.

ורזא דיחודא אמיתי שבזה הפסוק:    "ובסל העליון מכל מאכל פרעה"

• לפי המבואר בכוונות אכילה של עיה"כ אשר סוד אכילה נמשוך ממוח בינה דבינה, וסוד שם של מוח בינה דבינה-- אלף הי יוד הי אשר בהתלבשו בשם יוד הי ויו הי נמשוך אכילה בסוד "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו". וסוד שני שמות אלו ע"ב קס"א עולין רל"ג.
• ואח"כ נמשכין שמות אלו לסוד שארה. סוד "שארה" זה מזון ושם אב"ג ית"ץ עולה "שארה". וסוד שארה עולה אלף למד הי יוד מם, א, אל, אלה, אלהי, אלהים והן עולין סוד 'שר' מ"שארה". וסוד א"ה משארה בסוד ל"ב שיניים. והן סוד אכילה אמיתות בסוד שם אדני.
• רל"ג שארה אדני עולה הפסוק ובסל העליון מכל מאכל פרעה, סוד פרעה סוד בינה, כידוע אשר משם נמשוך כל האכילה והשפע למלאות כל הספירות משפע וברכה.

אבל הרשע הזה ראה בחלומו " וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי" ואיתא בזוהר (ח"א קצב, א) אינון שאר עמין דמתכנשי עלייהו דישראל וקטלי לון וחרב בייתיהו ומפזרי לון לארבע סטרי דעלמא - פירוש כי הרשע הזה ראה בחלום עת גלות המר הזה אשר האומות לוקחין כל השפע מן הסל עליון הנ"ל. וברזא דיחודא והעו'ף אכ'ל את'ם מ'ן הס'ל מע'ל ראש'י עולה תשר"ק צפ"עס נ"מלך יטח"ז והד"ג ב"א -- כל עשרים ושנים אותיות אשר אם אנו זוכין אנו מעלין כל כ"ב אותיות לשורשן ואין אומה ולשון יכולין לשלוט בנו כלל, אשר על ידי חטאים שלנו אנו מורידין כל כ"ב אותיות לקליפות, ועל ידי כ"ב אותיות התורה יונקין כל השפע. כי סוד כל הברכות והשפע מסוד כ"ב אותיות מסוד "בך יברך ישראל" ובעת הגלות לוקחין חס חלילה כל השפע והברכה.

ועצם היחוד של פסוק זה, כי עיקר יניקות הקליפות מסוד הקטנות, וסוד מוחין דקטנות הם אלף למד הי יוד מם וכן באלפין ובההין^[16] עולה תתפ"ו כידוע; עם סוד ז' פעם אלהים ז' פעם אלהים שווה 602 בסוד "משברי ים" (סוד ז' כלים הנשברים) עם ז' כללותן עולה פסוק הנ"ל אשר על ידי שמות הנ"ל יונקין הקליפות שפע חיותן. וסוד ה' פעם גבורה, אל, יוד הה וו הה ה' פעם גבורה, אל, יוד הה וו הה שווה 1495 עולה פסוק הנ"ל. ודי למבין מדעתו.

ביאור המסורה - תלת והעוף

ונחזור לענינינו לפרש המסורה. סוד תלת והעוף הן סוד שלשה מוחין דקטנות, כי עוף עולה שלשה ב"ן בסוד שלשה מוחין דקטנות. וסוד עוף ידעת אפילו מחכמי הטבע שהם מיסוד אש, סוד גבורות הקטנות, וד"ל.

• וסוד הפסוק "והעוף אכל אותם מן הסל"-- סוד מוח בינה דקטנות כמבואר לעיל היטב.
• וסוד "זאת תורת הבהמה והעוף" סוד מוח חכמה דקטנות. סוד "תורת"-- יסוד חכמה, כידוע מסוד

יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300, הי פעם ויו הי פעם ויו שווה 330, ויו פעם הי ויו פעם הי שווה 330; עם ד' י ד' י שווה 40ודין דיליה -- עולה תֹר"ת^[17], והוא סוד חכמה המצרף ביחד כל ד' בנ ד' בנ שווה 208ים-- בה"מה עו"ף, וממתיקן.

• וסוד "והעוף ירב בארץ"-- סוד מוח הדעת דקטנות אשר משם טיפות הזיוג. וסוד גבורות של עוף הן הן 'המרבין בארץ' בסוד אשה שדמיה מרובין בניה מרובין, והבן.    וסוד היחוד "והעוף ירב בארץ" עולה אל"ף דל"ת נ"ון יו"ד להרבות ולהגביל השכינה בגבורות של עוף שיתמלא שם שלה ויהיה מלא בסוד תרע"א ואזי יתרבה בנים ובני בנים לכל ישראל אמן.

ירב תרין

הקדמה

וסוד המסורה ירב תרין: (דה"ב כד, כז): "וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו".

וזה ידוע כל הפסוקים של דברי הימים כולן שמותיו יתברך, סודות רמים עמוקים כמבואר בגמרא בין אצל לאצל וכולי. וסוד ירב מבואר בע"ח שער אנ"כ (עץ חיים שער יט פרק ג) בסוד הקטע יוצא בקב שלו, ובסוד קב חדש וקב ישן שנשכו זה בזה. וסודו

• כי יש קב אחד טהור ונקי מסוד מלואי ע"ב ס"ג מ"ה --וד,י,יו,י וד,י,או,י וד,א,או,א--
• ויש קב חרובין מאחוריה של השמות ואותיות, שיש בהם -- יוד, יוד הי, יוד הי ויו, יוד הי ויו הי -- הרי עשרים וששה אותיות; וכן יש בשם ס"ג; וכן יש בשם מ"ה -- הרי ע"ח אותיות; ובשם ב"ן יש כ"ד אותיות-- יוד, יוד הה, יוד הה וו, יוד הה וו הה -- הרי קב אותיות, והוא סוד חרובין.

וסוד הקטע יוצא בקב שלו מבואר שם כי סוד המלכים שמלכו בארץ אדום הם חיות הקליפות. ואלו המלכים קודם תיקון המתקלא נקראין רשות הרבים וכל השפעתן מחי החיים אינו אלא בסוד חרובין, מלואי השמות הנ"ל, והוא סוד הקב חרובין (אחורי השמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן הנ"ל; מתפרנס ממלואי השמות); לכן ר"מ סובר הקטע יוצא בקב שלו וסוד קטע עולה ע"ב ס"ג מ"ה והוא 'יוצא בקב שלו' -- מלואי השמות אלו, ויוצא לפרנס אלו המלכים לצורך חיותן, שרי אפילו בשבת כי מזונותן עליך.   וזהו סוד עובדא דבעלי קבין הנזכר בתקונים כי אותן הנשמות הבאין ממקום זה נקראין בעלי קבין.   ובזה תבין רב מבבל ורבי מארץ ישראל כי כצאת הזעיר אנפין לחוץ להשפיע לאותן מלכים שפע וחיות לאותן העומדין בחוצה לארץ יוצא בחינת שם יוד, יוד הא, יוד הא ואו, יוד הא ואו הא ובשם י, יה, יהו, יהוה והן עולין רב, בסוד רב מבבל, בסוד "הנה ד' רוכב על עב קל" המפרנס המלכים באחורי השמות. אבל בארץ ישראל - סוד רבי, בתוספת יוד, שהם עשרה אותיות של הפנים המאירין ונעשין רבי. ומעתה יאירו דברינו כשחר נכון זרע יצחק.

והעוף ירב בארץ

סוד ירב, "והעוף ירב בארץ", כי סוד עוף בארנו לעיל סודו ג' פעם ב"ן ג' פעם ב"ן שווה 156, ג' גבורות. ועצם הגבורות באין מברורי נצוצי קדישין אשר הם סוד שורש גבורות. וכיון שיצאו אותן נצוצין מהקליפות (סוד חוצה לארץ) אשר שם הם בסוד 'רב' (בסוד "יש לי רב אחי", ובסוד רב מבבל) ונתבררו ונכנסו לסוד מדות מלכות (סוד ארץ ישראל) אזי נמשוך להם סוד יוד (בסוד יוד חכמה המברר כל נצוצי קדישין) ומעלין לסוד מיין נוקבין, ואזי נקראין רבי בארץ ישראל בסוד "והעוף ירב בארץ, היינו בבחינות ארץ ישראל נקראין אותן גבורות נצוצי טהרה של עוף בבחינות י"רב אותיות ר"בי בארץ ישראל.

ועצם סוד עוף המעופף כי טבעו יסוד אש כידוע והן הן אותן נצוצין קדישין הרוצין בכל כחן לעוף ולקפוץ למעלה לשורשן ולמחצבן. וזהו סוד הפסוק "אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף", פירוש שצריך אדם עמל לעלות אותן נצוצין, כי אחר חטא אדה"ר צריכין חרישה וזריעה וכל העמל הזה הכל בעבור עליות אותן נצוצין. "ובני רשף" הן הקליפות והמזיקין אשר נתערב בתוכן הנצוצין בסוד "ויצא רשף לרגליו" בסוד הקטע הנ"ל. והבן מאוד. עמוק הוא. "יגביהו עוף"-- סוד התורה, וכן נדרוש בגמרא^[18], כי עם התורה מעלין כל הנצוצין לשורשן ומשביתין וכורתין כל הקליפות ומבטלין כל מיני יסורים מן העולם אמן.

ונחזור לענינינו, סוד עוף - ג' גבורות, ג' פעם ב"ן הנ"ל -- ירב בארץ. וסוד "ובניו ירב המשא עליו", סוד "ובניו" הן הן סוד אותן בנים הנ"ל; וגם כי סוד כל אותן המלכים שמתו הם בחינות "ובניו" כי כולם שורשן משם ב"ן כידוע ליודעין סודו.

וסוד המסורה מרמזת -- בתרין ירב. אעתיק לך מדברי לק"ת פ' וירא:

וכבר ידעת כי אין אשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי. ונודע כי אין הנקבה נוטלת שום אור אלא מזעיר אנפין. וסוד מיין נוקבין שלה (סוד שם ב"ן - יוד הה וו הה) הוא המעלה מיין נוקבין כדי להוליד בנים כי שֵם זה הוא פנימות ורוחניות של עולם הנקבה. וז"ש בסבא דמשפטים כי בביאה ראשונה שדיה רוחא בגוה. והענין -- כי האשה אינו יולדת עד שתהיה שלימה בשם יוד הה וו הה ואז יולדת. ובזיוגא קדמאה נותן לה בחינות נפש שלה (שם ב"ן הנ"ל). וזאת הנפש (שם ב"ן, גבורות, שמקבלת מטיפות בעלה) נשאר ביסוד שלה והוא המעלה אח"כ בכל הזיוגים מיין נוקבין. ואין אשה מתעברת מביאה ראשונה כי בביאה ראשונה עושה אותה כלי כדי שיהיה ראויה תמיד לקבל טפת זרע קודש להוליד בנים. וחמשה גבורות עצמם היוצאין מיסוד שלו ליסוד שלה בביאה הראשונה הם נשארין תמיד בה והם חיות שלה ואלו עמדו תמיד לשורש הבנים כמו שאור לעיסה. ואין לך זיוג תחתון אם לא שיקחו תוספות מלמעלה מאביהם --חכמה ובינה-- והם לוקחין מן המאציל הראשון, סיבה ראשונה, כי אין לו סוף. וזה כוונת יחוד ק"ש.

והנה דע כי אין הנוקבא יכולה להעלות מיין נוקבין, גבורות חדשים, אם לא ע"י גבורות הראשונים מזיוג הראשון מרוחא דשדיה בגוה, והם הכלי המקבל טיפות זרע קודש בהעלאת מיין נוקבין שלו. אך אלו החדשים הם מיין נוקבין ממש ומהם נעשה הולד. ועל כל זה אין שום ולד בעולם שאינו לוקח מעט מרוחא קדמאה, מיין נוקבין גבורות הראשונים, עד תשלום כל הבנים. וכאשר נגמרה אותו רוחא קדמאה הם^[19] יולדת, אם אין שאור אין עיסה, ואין נשאר בה כי אם לצורך חיות שלה. וההוא רוחא קדמאה נעשה לבוש אל הבן הנולד, אותו מעט שלקח נעשה בסוד "כנשר יעיר קינו על גוזליו ירחף" לשומרו מן כל דבר רע.   עיי"ש בלק"ת באריכות כי אני לא כתבתי אלא קיצור העולה מדבריו.

ומעתה יאיר לנו המסורה "והעוף ירב בארץ". סוד "עוף"-- סוד יסוד צדיק, המשפיע גבורות, טיפות זרע קודש לכנסת ישראל; "ירב בארץ" נותן לה גבורות כדי לעשותה כלי (כמבואר לעיל בדברי מרן) והוא סוד כלי להעלות אח"כ נצוצין קדישין לעשותן בסוד "ירב" כמבואר לעיל.

וברזא דיחודא:

• סוד והעוף עולה

ד' פעם יהוה ד' פעם יהוה שווה 104 ג' פעם אהיה ג' פעם אהיה שווה 63 הידועין מסוד חכמה בינה אשר צרורא דלעילא ביה חייה כולא (סוד יסוד צדיק נקרא צרורא כידוע) ויתרבי חילא ותיסק עד רישא -- ועולה עד חכמה בינה (ונקראין רישא כידוע) ומושך משם טיפות הזרע (כמבואר בדברי מרן שהעתקתי לעיל).

• וסוד "ירב בארץ" ברזא דיחודא סודו

יא' פעם אדם יא' פעם אדם שווה 495 - (סוד הניצוצין קדישין) הנתבררין על ידי יוד (חכמה), בסוד רבי בארץ ישראל כנ"ל, והבן.

[ ועצם סוד פירוש "והעוף", שהם ד' פעם יהוה וג' פעם אהיה הידועין והן סוד המוחין, כי עוף מלשון מחשבה מסוד עוף הפורח נשרף בהבל פיו שהם סוד מחשבות הבאין לצורך התיקון ובמחשבה אתברירו נצוצין קדושין ויורדין ליסודה להיות מיין נוקבין (כידוע ממרן בשער מ"נ ומ"ד) בסוד "ירב בארץ" להרבות נשמות בנים ובני בנים. ]

וברזא דיחודא

• עולה "והעוף ירב בארץ" בסוד בית,

יוד הה וו הה - ה' יוד הה וו הה - ה' שווה 260 פעם; כי כשמקבלת חמשה פעם יוד הה וו הה (סוד חמשה גבורות) ונעשה כלי לקבל ונקראת אז "בית" זה אשתו, והבן מאוד.

• או בסוד היחוד של הדעת אשר משם נמשוך סוד הגבורות לעשותה כלי מסוד "שלהבת יה" - סוד

יוד פעם הי יוד פעם הי שווה 300, יוד פעם הה יוד פעם הה שווה 200, יוד פעם הא יוד פעם הא שווה 120; עם שם יוד הה וו הה - עצם המיין נוקבין, טיפות זכר המשפיע בה לצורך המיין נוקבין.

ובניו ירב המשא עליו

(דה"ב כד, כז): "וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו"

וסוד הפסוק השני "ובניו ירב המשא עליו" סוד מיין נוקבין החדשים המעלה כנסת ישראל לצורך הבנים כדי להרבות בנים (כי הראשון אינו אלא לעשותה כלי לקבל) וזה הוא לצורך עצם הבנים בסוד "ובניו ירב", להרבות בנים בסוד ירב - רבי הנ"ל.    וסוד "המשא" סוד כנסת ישראל בסוד "שאהו בחיקך כאשר ישא האומן אח היונק"; והיא הנושאת משא וטורח כל ישראל להשפיע להם כל טוב; והיא הנושאת ומעלת הנצוצין קדישין למיין נוקבין בסוד ארון נושא את נושאיו, והבן.

וברזא דיחודא:
ובניו ירב עולה סוד פו"ר בסוד מנצפך עם ה' אותיות והשורש (כידוע מסוד "הפיל פור") והוא סוד טיפות הנוקבא, מיין נוקבין שלה החדשים, כידוע.

וסוד והעוף ירב בארץ עולה ש"כ פ"ר -- יוד הה וו הה, סוד טיפות הזכר הכולל מש"כ פ"ר כדי לעשות אותה כלי, והוא טיפות החסד - יוד הי ויו הי, והבן.

וסוד היחוד "ובניו ירב המשא עליו" עולה תשמ"ח בסוד גיד פעם דם גיד פעם דם שווה 748. ועיין לשון מרן האר"י בפירוש על התיקונים בסוף התיקונים (שער מאמרי רשב"י חלק א). וזה לשונו בקיצור:

סוד שמי עם יה-- שס"ה, כי הנקבה נכללית ברמ"ח איברי הזכר אבל לא בשס"ה גידיו. ודע כי הגידים נאחזים בשם "יה" לפי שהחיות של הדם מתפשט מן אבא ואימא הנקראין י"ה; כי סוד יוד עולה עשרים וסוד ה' בסוד דודי^[20] עולה כ"ד -- ושניהם עולין דם בסוד דם של הגידים. הרי איך הגידים והדם נמשוך משם י"ה. ואם נכה

גיד פעם דם גיד פעם דם שווה 748 -- עולה תשמח, (בסוד "אז תשמח בתולה במחול", כי מחול סוד ב' פעם דם ב' פעם דם שווה 88 והגידין המושכין הדם עולין תשמח, והבן.^[21]) והנה שס"ה גידים שלו ושלה עולין תש"ל. נשאר ח"י לחשבון תשמ"ח בסוד צדיק חי איקרי, גיד הכולל, המחבר שניהם. עיין שם כל המאמר.

וסוד דמים בסוד אשה שדמיה מרובים בניה מרובים. וסוד דמים הן סוד מיין נוקבין דנוקבא. כי הדם המתפשט בשס"ה שלו הן חמשה דמים טהורים אשר נותנים את שורשן לשורש מיין נוקבין שלה. והדם המתפשט מחמשה גבורות בשס"ה גידים שלה משם נימשוך חמשה דמים טמאים ושורשן מיין נוקבין שלה. וכשנתייחדין שניהם בסוד מחו"ל העולה ב' פעם דם ב' פעם דם שווה 88 אזי "תשמח בתולה", והבן, כי מעיינה סתום וניקראת "בתולה", ודמים שלה (מיין נוקבין שלה) צריכין שמירה יתירה ממגע נכרי שלא יתאחזו הקליפות ויהיה חלילה דמים טמאים. והן הן לא תעשה שבתורה-- שס"ה נגד שס"ה גידים, לשמור מיין נוקבין שלה. והוא סוד יראה, שפיכות הנפש, מיין נוקבין, והבן. והוא סוד "המשא" כי הוא משא ועול גדול אשר העמיס עלינו הבורא ברוך הוא להיות עבדים אליו, לשמור שס"ה לא תעשה עם סעיפיהם.

וסוד הפסוק כולו "וּבָנָיו ורב [יִרֶב] הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים" הוא סוד יסוד דנוקבא (אשר שם סוד המיין נוקבין כידוע מסוד ציון וירושלים בדרוש הושענא רבא (פע"ח שער הלולב פרק ד)) ויסוד דנוקבא נקראת "יסוד בית האלהים" כידוע מסוד בית זה אשתו כמבואר לעיל, והוא פשוט ליודעין.   וברזא דיחודא סוד^[22] בי"ת אלהי"ם עולה אל שדי אל יהוה אל אדני, סוד מארי דיבבה ומארי דיללה, הן סוד נצוצין של הכלים הנתקנין ביסוד דנוקבא המעלת אותן במחשבתה למיין נוקבין ליסודה ושרשן בא משם האלהים-- ה' פעם אלהים ה' פעם אלהים שווה 430 עולה נפ"ש, נפש הנקבה, מיין נוקבין דילה. ועיין בע"ח שער מ"נ ומ"ד ובאוצרות חיים מבואר הדרוש הזה של תלת עלמין --שלשה שמות הנ"ל-- הנתבררין ליסוד נוקבא למיין נוקבין.

ועוד^[23] "הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים" -- סוד מדרש ידוע ממרן, סוד אחורים של אימא אלף, אלף הי, אלף הי יוד ,אלף הי יוד הי עולה מדרש. יסוד^[24] אחורים דאימא הוא מדרש של ספר המלכים כי משם יצאו המלכים דמיתו בסוד המלכים שמלכו בארץ אדום-- סוד הבינה; ואחוריים של בינה הם הפנים של המלכים, והבן. וסוד מלכים אלו הן נתבררין אח"כ למיין נוקבין בסוד ירב הנ"ל.

וסוד היחוד של "מדרש ספר המלכים" בסוד

• אהיה אלף הי יוד הי אהיה אלף הי יוד הי אהיה אלף הא יוד הא אהיה אלף הה יוד הה -- העולה ת"ש
• וסוד

ז' פעם יאה"ה ויה"ה ז' פעם יאה"ה ויה"ה שווה 329 העולה שכ"ט בסוד מנצפך עם מ"ט שערי גבורה בסוד הגבורות והמלכים שנתבררו בבטן אימא עלאה ע"י יחודים וזווגים

• ת"ש שכ"ט עולה מדר"ש ספ"ר המלכ"ים כמבואר לעיל, ותבין. עיין בדברי מרן בכוונת תפלת ראש השנה, והבן:

וימלוך אמציהו בנו תחתיו

וסוד "וימלך אמציהו בנו תחתיו"-- סוד מלך הדר המתקן כל הכלים הנשברים, ספר המלכים הנ"ל, עם טיפות החסד. וסוד "אמציהו" מלשון אומץ וחיזוק, כי מקודם היה כלים רעועים ונשברו, ועתה נתאמצו ונתחזקו שבריהם.   וברזא דיחודא אמציהו עולה ה' פעם יהו"ה ה' פעם יהו"ה שווה 130 (סוד חסדים הידועין) עם כ"ב אותיות, ומתקן כל הכלים הנשברים. או בסוד ו' פעם יהו ו' פעם יהו שווה 126 הנמשכין למלוי ב"ן --וד,ה,ו,ה-- עולה אמציהו, תוקף יהו (עיין בכוונת לולב ותבין דברינו היטב):

וסוד "וימלך אמציהו" ברזא דיחודא סוד י', יוד הי ויו הי; ה', יוד הי ואו הי; ו', יוד הא ואו הא; ה', יוד הה וו הה -- בסוד רבו"ן עולמים, עצם מוחין דגדלות עצם התיקון הממתיקן סוד נח"ר גרוני (סוד ג' פעם אלהים ג' פעם אלהים שווה 258, מוחין דקטנות הבאין מהמלכים הנ"ל), והבן.

ורזא דיחודא -- וימל"ך אמציה"ו בנ"ו תחתיו עולה שמע ישראל יהוה אלהינו יהנה אחד עם סוד כ"ב אותיות (סוד אהו"י). וסוד יחוד ק"ש הוא להעלות כל הנצוצין במסירות נפשו לרשות היחיד וליחד הכל באחד בסוד עולם התיקון כי יחוד ק"ש עולה

אח"ד פעם אלהי"ם אח"ד פעם אלהי"ם שווה 1118 כי מתקן את הכלים ("בני אלהים") לאחד; ועולה מ"ג פעם יהו"ה מ"ג פעם יהו"ה שווה 1118 (בסוד טו"ב יהו"ה) להמשיך כל טוב על בית ישראל ואזי נעשה היחוד בסוד ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, אלף למד הי יוד מם, וכן באלפין [=אלף למד הא יוד מם], וכן בההין [=אלף למד הה יוד מם] -- עולה תת"פו עם רל"ב שמות הויה הנ"ל -- עולין סוד יחוד ק"ש ליחד הכל בסוד "יהו-ה הוא האלהים", והבן; כי כל היחוד ק"ש להעלות כ"ב אותיות לשורשן והוא עולה פסוק הנ"ל, עולם התיקון.

יהי רצון מלפניך ה' אלהי ישראל שיהיה דברינו אלה הנאמרים באמת לנחת ולשעשועים ולרעוא ולרצון ותרבה גבולינו בין עוסקים בתורה לשמה ליחד אותך. ה' אלהי ישראל פתח לנו שערי אורה אור תורה תורת אמת מקום מעיין חיים להמשיך זרע קודש מאור זרוע לצדיק זרע יצחק להודות אל אלי חי לקיים בנו מקרא שכתוב "וירב העם ויעצמו מאד" (שמות א, כ) כי על ידי תרין "ירב" הנ"ל --מיין נוקבין ומיין דכורין-- אזי נתרבין נשמות ישראל -- "וירב העם ויעצמו" מתרין "ירב" הנ"ל.
ויהי רצון מלפניך על ידי חדושינו זה יתפקדו כל עקרות מישראל בבנים זכרים של קיימא ותרבה נשמות חדשות יקרות עוסקי תורתך לשמה ויקרבו את גאולתינו קץ משיחינו.
עינינו יראו קץ לפ"ק..... משיחא גואל צדק לפ"ק:

---

1. אולי כונתו דקרינן הג' גדלים דהיינו האבות. והקלדתי כמו שמופיע בדפוס. - ויקיעורך
2. אלף דלת נון יוד
3. רצונו לומר ביחד עם שם "דוד" - ע"א כפול הויה ע"א כפול הויה שווה 1846 + דוד = 1860
4. נ' פעם הויה נ' פעם הויה שווה 1300 + 63 (סוד בינה) + 4 מוחין ?? - ויקיעורך
5. אשר שרצו המים למינהם = 745
6. לא יודע אם זה קשור לדיון אבל מספר וברוח הינו ו' פעם הבל ו' פעם הבל שווה 222... - ויקיעורך
7. אהבה משלים המספר ל-643 - ויקיעורך
8. לא הבנתי את הכוונה - ויקיעורך
9. דהיינו: (2) * (3 עולמות) * 117 = 702 - ויקיעורך
10. אולי צ"ל יחידה - ויקיעורך
11. דהיינו הל' של "לאמר" - ויקיעורך
12. לא הבנתי את החשבון בדיוק - ויקיעורך
13. דאָלף קרינן אֶלף - ויקיעורך
14. הגהה שלי. ובדפוס כתוב "הא" וטעות סופר הוא - ויקיעורך
15. לא הבנתי את הכוונה או את החשבון - ויקיעורך
16. אלפין-- אלף למד הא יוד מם; ההין-- אלף למד הה יוד מם
17. חיסרתי כאן את המלה כדי שיתאזן החשבון אבל בדפוס כתוב "תורת" מלא וכן בפסוק. ואם אכן הבנתי נכון אז כונתו במ"ש לעיל סוד "תורת"-- יסוד חכמה כי א"ל שד"י (שם השייך ליסוד) במלואו עולה אלף - ויקיעורך
18. ברכות (דף ה.)
19. כנראה שחסר כאן. והכונה כנראה שכאשר נגמרה אותו רוח שוב אינה יולדת דאם אין שאור אין עיסה - ויקיעורך
20. דהיינו שתי האפשרויות להרכיב אות ה -- ד' ו', ד' י'. דודי - ויקיעורך
21. מילים אלו אינן מופיעות בהפניית שער מאמרי רשב"י הנזכר ועל כרחנו הם הוספת המחבר. אמנם לא הבנתי כוונתו במ"ש ב' פעמים דם עולה "מחול". ודחוק להגיה היות והדברים הוכפלו בהמשך. וצ"ע - ויקיעורך
22. בדפוס כתוב "ומסוד" ותיקנתי כראות עיני - ויקיעורך
23. נ"ל דצריך להגיה "וסוד" - ויקיעורך
24. אולי צ"ל "וסוד" - ויקיעורך