החלטת שכר שרים וסגני שרים
החלטת שכר שרים וסגני שרים מתוך
החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״ב–1982
ק״ת תשמ״ב, 508; תשמ״ג, 724; תשמ״ד, 866; תשמ״ו, 415, 1514; תשמ״ז, 369, 699; תשמ״ט, 197, 536; תשנ״ב, 566; תשנ״ד, 243; תשנ״ו, 303; תשנ״ז, 593; תש״ס, 130; תשס״א, 794; תשס״ב, 168; תשס״ו, 584; תשס״ז, 347, 645; תשס״ט, 115, 278, 1170; תשע״א, 510; תשע״ב, 1020; תשע״ו, 1111; תשע״ז, 729; תשע״ח, 11, 868, 868, 956; תשע״ט, 1782; תש״ף, 1702; תשפ״ג, 934, 1014, 1094.
עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ב, 952, 1096; תשמ״ג, 1291; תשמ״ד, 422, 1580; תשמ״ה, 208, 1266; תשמ״ו, 854, 1515; תשמ״ז, 989; תשמ״ח, 236, 755; תשמ״ט, 199, 536, 740; תש״ן, 22, 335, 596; תשנ״א, 360, 518, 809; תשנ״ב, 420, 722, 1036; תשנ״ג, 56, 805, 806; תשנ״ד, 83, 610, 847; תשנ״ה, 333, 681, 1425; תשנ״ו, 67, 542; תשנ״ז, 90, 91, 385, 660; תשנ״ח, 30; תשנ״ט, 56, 344; תש״ס, 347; תשס״א, 323; י״פ תשס״ג, 3810; ק״ת תשס״ו, 476; תשס״ח, 562; תש״ע, 154, 887; תשע״א, 730; תשע״ב, 692; תשע״ג, 748; תשע״ד, 58, 700; תשע״ה, 815; תשע״ו, 706; תשע״ז, 729; תשע״ט, 1916; תש״ף, 450; תשפ״ג, 934.
בתוקף הסמכות לפי סעיף 37 לחוק־יסוד: הממשלה, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:
שכר ראש הממשלה [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב, תשע״ח־2, [הודעות]]
לראש הממשלה ישולם שכר יסוד של 49,554 שקלים חדשים לחודש (נכון לשנת 2018; בשנת 2023: 55,812 ש״ח לחודש).
שכר שרים [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב, תשע״ח־2, [הודעות]]
לשר ישולם שכר יסוד של 44,223 שקלים חדשים לחודש (נכון לשנת 2018; בשנת 2023: 49,850 ש״ח לחודש).
שכר סגן שר [תיקון: תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, [הודעות]]
לסגן שר ישולם שכר כולל כמשמעותו בסעיף 5, כפי שנקבע לחבר כנסת בהחלטת שכר חברי הכנסת, התשמ״ז–1987 (בשנת 2023: שכר יסוד של 44,176 שקלים חדשים לחודש).
תוספת יוקר
לראש הממשלה, לשר ולסגן שר תשולם תוספת יוקר בהתאם לכללים ובשיעורים הנהוגים לגבי עובדי המדינה.
עדכון שכר היסוד [תיקון: תשמ״ג, תשמ״ו־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ט, תשמ״ט־2, תשס״א, תשע״ח־2, תשע״ח־4]
(א)
בסעיף זה –
”השכר הממוצע“ – כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968;
”השכר הכולל“ – שכר היסוד בצירוף תוספת יוקר;
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
חל שינוי בשכר הממוצע ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר או ב־1 בינואר לעומת שיעורו שלושה חדשים קודם לכן, ישתנה מאותו מועד שכר היסוד של האמורים בסעיפים 1, 2 ו־3 כך ששכרם הכולל ישוב ויעלה על השכר הממוצע באותו יחס שבו עלה עליו שלושה חדשים קודם לכן.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
הסכומים שהשתנו לפי סעיף זה יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ד)
יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת יפרסם ברשומות הודעה על שיעורי שכר היסוד כפי שהשתנו לפי סעיף קטן (ב).
(ה)
ראש הממשלה, שר או סגן שר רשאים לוותר בשנה מסוימת על קבלת חלק השכר הנובע מעדכון השכר באותה שנה.
(ו)
הודיע ראש הממשלה או שר לחשב משרד ראש הממשלה, או הודיע סגן שר לחשב הכנסת על ויתור כאמור בסעיף קטן (ה), לא ישולם לו חלק השכר כאמור בעד אותה שנה ממועד תשלום השכר שלאחר מסירת ההודעה, והוויתור יחול לכל דבר ועניין.
(ז)
ראש הממשלה, שר או סגן שר שהודיע כאמור בסעיף קטן (ו) לא יהיה רשאי לשנות את הודעתו באותה שנה.
חופשה [תיקון: תשנ״ד]
(א)
שר וסגן שר זכאים לחופשה של 26 ימי עבודה בשנה.
(ב)
יתרת חופשה שלא נוצלה ניתנת לצבירה, אך לא יותר מעשרים ימים בשנה ולא יותר מששים וחמישה ימים בסך הכל.
(ג)
שר או סגן שר הפורש מכהונתו, תשולם לו תמורת חופשתו הצבורה כפדיון חופשה.
(ד)
לגבי תקופת כהונה בחלק משנה יבוא במקום 26 הימים שלפי סעיף קטן (א) ובמקום 20 הימים שלפי סעיף קטן (ב) חלק יחסי מהם כיחס החלק לשנה תמימה.
תוספת השתלמות [תיקון: תשנ״ו]
לשר ולסגן שר שהצטרפו לקרן השתלמות, שהם או נציגיהם, הכירו בה לענין זה, ישולם – לשם העברה לקרן – סכום של 7.5% מהשכר הכולל כהגדרתו בסעיף 5(א).
מעון לראש הממשלה [תיקון: תשס״ו, תשפ״ג־3]
(א)
המדינה תעמיד לרשות ראש הממשלה מעון רשמי בירושלים; מעונו הרשמי של ראש הממשלה בירושלים ומעונו מחוצה לה (בסעיף זה – מעון נוסף) ינוהלו על חשבון אוצר המדינה.
(א1)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בתקופה שמיום תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים (תיקון מס׳ 2 והוראת שעה), התשפ״ג–2023 (ביום 1.1.2023), ועד יום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026) או עד מועד סיום העבודות במעון הרשמי, לפי המוקדם, יחולו הוראות אלה:
(א)
ראש הממשלה רשאי להודיע למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה שמעונו בירושלים ישמש כמעון חלופי למעון הרשמי;
(ב)
הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), יחולו לגבי המעון החלופי הוראות סעיף קטן (א2), למעט הוצאות להשבחת המעון; בסעיף זה, ”הוצאות להשבחת המעון“ – הוצאות שכתוצאה מהן ערכם של הנכס, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו עלה במידה העולה על הנדרש בנסיבות העניין, למעט הוצאות האבטחה הנדרשות לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(ג)
לא הודיע ראש הממשלה כאמור בפסקת משנה (א), תעמיד המדינה לרשותו מעון רשמי חלופי בתנאים זהים לתנאים הניתנים במעון הרשמי.
(2)
הודעה על מועד סיום העבודות כאמור בפסקה (1), תפורסם על ידי המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ברשומות.
(א2)
(1)
אוצר המדינה יישא בכל ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקה של המעון הרשמי, ובכלל זה בהוצאות הקשורות בנכס, בהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה והמתגוררים עימו בהיקף ובסוג שיקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לעניין זה, וכן בהוצאות אירוח, למעט אירוח שנושא אופי מפלגתי.
(2)
המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה כוח אדם ושירותים; מספר העובדים במעון ייקבע על ידי נציבות שירות המדינה, בהתחשב בהיקף הצרכים הדרושים לראש הממשלה לשם מילוי תפקידו.
(א3)
(1)
אוצר המדינה יישא בכל הוצאות המעון הנוסף המשמש את ראש הממשלה דרך קבע בעת שאינו משתמש במעון הרשמי, באופן שיאפשר לראש הממשלה למלא את תפקידו, למגוריו ולמגורי משפחתו בעת שהייתם במעון הנוסף, למעט הוצאות הקשורות בנכס והוצאות להשבחת המעון; בעת שהייתו של ראש הממשלה במעון הנוסף, יחולו הוראות סעיף קטן (א2)(2).
(2)
המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יקבע את ההוצאות וההיקפים הנדרשים לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף בהתאם לדיווח שיגיש המנהל התפעולי במעון; בסעיף זה, ”תפעול ותחזוקת המעון הנוסף“ – תחזוקה שאינה השבחה, לרבות תחזוקה שוטפת של המבנה, המחוברים אליו או המיטלטלין שבו, המצריכה תיקון, ובכלל זה תיקון שברים, איטום, חיזוקים, תחזוקה מונעת, החלפת מחוברים או מיטלטלין, לפי הפירוט שקבע המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה.
(3)
לא יאוחר מ־1 במרס בכל שנה ידווח המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת על קביעתו בדבר ההוצאות הנדרשות לתפעול ולתחזוקת המעון הנוסף לאותה שנה ואת פירוטן, ועל ההוצאות שהוצאו בשנה החולפת ופירוטן.
(ב)
ראש הממשלה רשאי לאחסן את תכולת מעונו הפרטי על חשבון אוצר המדינה, ובלבד שמעונו הפרטי אינו מנוהל על חשבון אוצר המדינה.
(ג)
(1)
הובלת תכולת מעונו של ראש הממשלה אל מעון ראש הממשלה בירושלים וממנו תהיה על חשבון אוצר המדינה.
(2)
הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, על הובלת תכולת מעונו הפרטי של ראש הממשלה, כאמור בסעיף קטן (ב).
הוצאות ושירותים נוספים לראש הממשלה ולמעונו [תיקון: תשס״ז, תשפ״ג־3]
(א)
ראש הממשלה זכאי להוצאות נוספות על חשבון אוצר המדינה בעבור כל אלה:
(1)
הוצאות אירוח ותיעוד הנובע ממילוי תפקידו שנערך מחוץ למעון ראש הממשלה בירושלים, אף אם נערך על ידי בת זוגו, וכן הוצאות השתתפות בת זוגו באירוע, בכנס או במשלחת רשמיים או ממלכתיים הנובעים ממילוי תפקידו של ראש הממשלה, בארץ או בחוץ לארץ;
(2)
(א)
הוצאות ביגוד והוצאות נלוות להופעה ייצוגית, שלו ושל בת זוגו, כנגד חשבוניות שיגיש, בסכום שלא יעלה על 80,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2023; בשנת 2024, 82,367 ש״ח) לשנה; הסכום האמור יהיה צמוד למדד כהגדרתו בסעיף 5(א) ויעודכן ב־16 בינואר בכל שנה;
(ב)
על אף האמור בכל דין, ראש הממשלה לא יהיה זכאי לתשלום הוצאות ביגוד על חשבון אוצר המדינה נוסף על ההוצאות המשתלמות לפי הוראות פסקת משנה (א);
(3)
הוצאות למימון מתנה שהעניק באירוע רשמי או ממלכתי, אף אם המתנה הוענקה על ידי בת זוגו.
(ב)
המדינה תעמיד לרשות מעון ראש הממשלה בירושלים שירותים נוספים אלה:
(1)
שירותי הסעה, באופן קבוע ושוטף;
(2)
שירותי משרד;
(3)
שירותי דואר.
(ג)
טובות הנאה לפי סעיף זה פטורות מכל מס המוטל על הכנסה.
(ד)
בסעיף זה, ”שירותי משרד“ – כל אלה:
(א)
ציוד משרדי הולם;
(ב)
כוח אדם בהיקף לפי בחירתו של ראש הממשלה, ובלבד שההוצאה הכספית הכוללת לא תעלה על ארבע משרות מלאות.
תשלום הוצאות ביגוד [תיקון: תשע״א]
שר וסגן שר זכאים, לצורך רכישת ביגוד, לסכום שנתי כמקובל לגבי המנהלים הכללים במשרדי הממשלה, ובאותם תנאים.
דירת שרד ושכירת דירה
(א)
שר החוץ זכאי לדירת שרד בירושלים; שר אחר שמקום מגוריו אינו בירושלים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה בירושלים.
(ב)
שר שמרכז משרדו בתל־אביב־יפו ומקום מגוריו מרוחק משם יותר מארבעים קילומטרים זכאי להחזר הוצאותיו לשכירת דירה במקום שאינו מרוחק כאמור.
הוצאות לינה ושכר דירה לסגני שרים [תיקון: תש״ס]
לענין תשלומים לכיסוי הוצאות לינה והוצאות שכר דירה, דין סגני שרים כדין חברי הכנסת.
תשלום הוצאות מלון לשר ולסגן שר [תיקון: תשס״ט, תשע״ו, תשע״ז]
(א)
הוצאות מלון בירושלים של שר או סגן שר, שמקום מגוריו הקבוע אינו בירושלים והוא מרוחק מירושלים 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון או בלילה שבין מוצאי חג ליום עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ב)
הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר, שמרכז משרדו הוא סמוך לתל־אביב–יפו, ומקום מגוריו הקבוע מרוחק ממרכז משרדו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין שני ימי עבודה, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ג)
נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), הוצאות מלון באזור תל־אביב–יפו של שר או סגן שר שמרכז משרדו בירושלים ומקום מגוריו הקבוע מרוחק מאזור תל־אביב–יפו 50 ק״מ לפחות, והוא לן בו בלילה שבין 2 ימי עבודה, לצורכי עבודתו, יהיו על חשבון אוצר המדינה.
(ד)
מס הכנסה המוטל על שר וסגן שר לפי סעיף זה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ה)
הוצאות מלון לפי סעיף זה ישולמו בשיעורים המקובלים לפי הסדרים הנהוגים במשרדי הממשלה לעניין זה.
בדיקה רפואית תקופתית [תיקון: תשס״ז־2, תשע״ב]
שר וסגן שר זכאים למימון הוצאות בדיקה רפואית תקופתית פעם בשנה, במכון רפואי כאמור בסעיף 50ד להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס״א–2001 (בהחלטה זו – החלטת הענקות ותשלומים), בסכום המשתלם לפי אותו סעיף, ושישולם כנגד חשבונית או קבלה ממכון רפואי כאמור.
[תיקון: תשמ״ו]
(בוטל).
דמי כלכלה [תיקון: תשס״ז]
(א)
לשר וסגן שר ישולם סכום של 1,330 שקלים חדשים לחודש (נכון לשנת 2008; במקור: 1,400 שקלים לחודש, מתואם לשנת 1981) לכיסוי הוצאות כלכלה.
(ב)
הסכום האמור צמוד למדד כהגדרתו בסעיף 5(א) ויותאם – ביחס לעליית המדד לעומת שיעורו לחודש אפריל 1981 – כל אימת שחל שינוי בתוספת היוקר המשתלמת לעובדי המדינה.
(ג)
הסכומים המוגדלים לפי סעיף זה יעוגלו לשקל הקרוב.
שירותי תקשורת [תיקון: תשע״ב]
(א)
אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר –
(1)
הוצאות התקנה חד־פעמיות של קו טלפון אחד בדירה שבה מתגורר השר או סגן השר דרך קבע (להלן – הדירה), אם אין בה קו טלפון הרשום על שמו;
(2)
מכשיר פקסימיליה, לפי אישור אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הוצאות התקנה של קו טלפון בדירה לצורך שימוש במכשיר כאמור, וכן הוצאות אחזקתו של המכשיר, ביטוחו והשימוש בו;
(3)
לפי בחירת השר או סגן השר, הוצאות אחזקה ושימוש בשני קווי הטלפון כאמור בפסקאות (1) ו־(2) או הוצאות אחזקה ושימוש בקו טלפון אחד, עם יכולת שימוש IDSL לגלישה באינטרנט; מימון אוצר המדינה לפי סעיף קטן זה יחול על הוצאות אלה בלבד: שירות שיחה מזוהה, שירות תא קולי, שיחות טלפון בארץ לרבות שיחות לספק שירותי אינטרנט, שיחות טלפון לחוץ לארץ, פקסימיליה בארץ ולחוץ לארץ, וכן שיחת גוביינא מחוץ לארץ ובלבד שהשר או סגן השר הצהיר, בהתאם לטופס שבתוספת, כי הן בוצעו למען מילוי תפקידו כשר או כסגן שר.
(ב)
(1)
עם תחילת כהונתו, ימסור השר או סגן השר הודעה בכתב לאגף החשב הכללי במשרד האוצר בדבר מספרי הטלפון, לפי סעיף קטן (א) שהוצאות התקנתם, אחזקתם והשימוש בהם ימומנו על ידי אוצר המדינה; חל שינוי במספרי הטלפון, יעדכן השר או סגן השר את ההודעה.
(2)
אגף החשב הכללי במשרד האוצר ידאג לשיוך מספרי הטלפון שנמסרו לו לפי פסקה (1) לחברה המספקת שירותי טלפון בין־לאומיים, אשר זכתה במכרז למתן שירותים למשרדי הממשלה או לכנסת, ויודיע על כך לשר או לסגן השר.
עיתונים [תיקון: תשע״ב]
אוצר המדינה יממן לשר ולסגן שר מנוי על שני עיתונים יומיים המודפסים בישראל, לפי בחירתם.
לימודי שפה [תיקון: תשע״ב]
(א)
שר וסגן שר זכאים לתקציב שנתי בסכום המשתלם לחבר כנסת לפי סעיף 50א להחלטת הענקות ותשלומים לצורך לימודי שפה שאינה שפת אימם, וכן לתשלום מס הכנסה שהם חייבים בו בגין תשלום הסכום האמור.
(ב)
התשלום לפי סעיף קטן (א) ישולם על ידי אוצר המדינה ישירות למורה או לבית הספר ללימוד שפות, על סמך חשבונית שתומצא לאגף החשב הכללי במשרד האוצר.
תשלום בעד נסיעה בכביש אגרה [תיקון: תשע״ב]
תשלום בעד נסיעת שר או סגן שר בכביש אגרה, כהגדרתו בחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ״ה–1995, ברכב שהועמד לרשותו על ידי המדינה, ולגביו בלבד, יכוסה על ידי אוצר המדינה; אגף החשב הכללי במשרד האוצר יתקשר בהסכם עם החברה המפעילה את כביש האגרה באופן שיבטיח את תשלום התעריף הנמוך ביותר לנסיעה בכביש, בין באמצעות התקנת מכשיר בכלי הרכב ובין בדרך אחרת; התקנת מכשיר כאמור תיעשה על חשבון אוצר המדינה והעברתו מן הרכב אסורה.
גילום מס בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב לצורכי מיגון [תיקון: תשע״ח, תשע״ח־3, תשע״ט, תשפ״ג־2]
(א)
מס הכנסה המוטל על ראש הממשלה או על שר בשל הכנסה הנובעת משדרוג רכב שהמדינה מעמידה לרשות מי מהם לצורכי מיגון יהיה על חשבון אוצר המדינה.
(ב)
בסעיף זה –
”הכנסה הנובעת משדרוג רכב“ – חלק ההכנסה השווה להפרש החיובי שבין אלה:
(1)
שווי השימוש המזערי ברכב שאפשר להעמיד לרשות ראש ממשלה או שר, בידי המדינה, שאפשר להתקין בו אמצעי מיגון לפי הנחיות גורמי הביטחון;
(2)
שווי השימוש המרבי ברכב שאפשר להעמיד לרשות שר בידי המדינה;
”שווי השימוש“ – כמשמעותו בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987.
גילום מס בשל תשלומים, שירותים וטובות הנאה [תיקון: תש״ף]
מס הכנסה שהוטל על ראש הממשלה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) בשל הכנסה הנובעת מתשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לראש הממשלה בקשר למילוי תפקידו כראש הממשלה, למעט משכורת וקצבה, יהיה על חשבון אוצר המדינה.
ביטול
החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשמ״א–1981 – בטלה.
שמירת זכות
שר שערב תחילתה של החלטת שכר שרים וסגני שרים, התשל״ח–1978, התגורר בדירת שרד, רשאי להמשיך להתגורר בה כל עוד הוא מכהן כשר.
תחילה
תחילתו של סעיף 7(ב) ביום א׳ באב התשמ״א (1 באוגוסט 1981); תחילתן של יתר הוראות החלטה זו ביום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981).
[תיקון: תשע״ב]
תוספת
(סעיף 9א(א)(3))
הצהרה
אני השר או סגן השר . . . . . . . . . . . . . . . מצהיר בזה כי שיחות הטלפון שבוצעו מחוץ לארץ בתשלום גוביינא בימים . . . . . . . . . . . . לקו הטלפון בביתי שמספרו . . . . . . . . . . . . . . בוצעו למען מילוי תפקידי כשר או כסגן שר; הצהרה זו ניתנת לחשב הכללי במשרד האוצר לשם קבלת החזר תשלום בעבור שיחות הטלפון בגוביינא.
כ״ז בכסלו התשמ״ב (23 בדצמבר 1981)
- שלמה לורינץ
יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.