בראשית רבה מט ט

ט. [ עריכה ]
"חָלִלָה לְךָ" א"ר יודן חלילה הוא לך בַּרָיָה חיצונית הוא לך.

א"ר אחא "חָלִלָה" "חָלִלָה" שתי פעמים חלול שם שמים יש בדבר.
א"ר אבא מעשות דבר אין כתיב כאן אלא "מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר" לא היא ולא דכוותה ולא דפחותה מינה.
א"ר לוי שני בני אדם אמרו דבר אחד אברהם ואיוב אברהם "חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע" איוב אמר (איוב ט, כב): "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה" אברהם נטל עליה שכר איוב נענש עליה אברהם אמר בישולה איוב אמר פגה "אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה".
ר' חייא בר אבא אמר עירבובי שאילות יש כאן:.
- אברהם אמר "חללה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע".
- והקב"ה אומר "וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע" יתלה לרשעים בשביל צדיקים הלואי צדיקים דהא אינם אלא צדיקים ניבלי דאמר רבי יוחנן כל צדיקים שנאמרו בסדום צדיקם כתיב היא דעתיה דר' יוחנן דא"ר יוחנן (יהושע ט, יא): "וַיֹּאמְרוּ אֵלֵינוּ זְקֵינֵינוּ וְכָל יֹשְׁבֵי אַרְצֵנוּ" זקינינו כתיב זקני אשמה היינו סבא דבהתא זקנים של בושה.
א"ר יהושע בן לוי אמר אברהם צרף מעשי ויעלו למנין חמשים.
א"ר יהודה בר' סימון לא את הוא צדיקו של עולם צרף עצמך עמהם ויעלו למנין חמשים.

אר"י בר' סימון כך אמר ליה אברהם מלך ב"ו תולין לו אנקליטון מדוכוס לאפרכוס מאפרכוס לאסטרליטוס ואת בשביל שאין לך מי שיתלה לך אנקליטון לא תעשה משפט.
אר"י בר' סימון כשבקשת לדון את עולמך מסרת אותו ביד שנים רומוס ורומילוס שאם בקש אחד מהם לעשות דבר חבירו מעכב על ידו ואת בשביל שאין לך מי שיעכב על ידך לא תעשה משפט.
אמר ר' אדא נשבעת שאין אתה מביא מבול לעולם מה את מערים על השבועה מבול של מים אין אתה מביא מבול של אש את מביא אם כן לא יצאת ידי שבועה.
אמר רבי לוי "הֲשֹׁפֵט כל הארץ לא יעשה משפט" אם עולם אתה מבקש אין דין ואם דין אתה מבקש לית עולם את תפיס חבלא בתרין ראשין בעי עלמא ובעי דינא אם לית את מוותר ציבחר לית עלמא יכיל קאים.
א"ל הקדוש ברוך הוא אברהם (תהלים מה, ח): "אהבת צדק ותשנא רשע" אהבת לצדק את בריותי ותשנא רשע מאנת לחייבן "על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך" מהו מחבריך מנח ועד אצלך עשרה דורות ומכלם לא דברתי עם אחד מהם אלא עמך (בראשית יב, א): "ויאמר ה' אל אברם לך לך":