בראשית רבה מא ח
<< · בראשית רבה · מא · ח · >>
וה' אמר אל אברם וגו' -- ר' יודה אומר: כעס היה לאבינו אברהם, בשעה שפירש לוט בן אחיו מעמו. אמר הקב"ה: לכל הוא מדבק וללוט אחיו אינו מדבק?!
רבי נחמיה אמר: כעס היה לו להקדוש ברוך הוא, בשעה שהיה מהלך לוט עם אברהם אבינו. אמר הקב"ה: אני אמרתי לו: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, והוא מדביק את לוט בן אחיו, כדי לירשו?! א"כ ילך ויביא לו שני פרסתקין מן השוק, ויורישם את שלו, כמו שהוא רוצה בן אחיו?! הה"ד (משלי כב): גרש לץ ויצא מדון. גרש לץ, זה לוט. ויצא מדון, ויהי ריב בין רועי אברם וגו'. וישבות דין וקלון.
ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה וגו' -- (שם) אהב טהר לב וחן שפתיו רעהו מלך. הקדוש ברוך הוא אוהב כל מי שהוא טהר לב, ומי שיש לו חן בשפתיו.
מלך הוא רעהו, זה אברהם, שהיה תמים וטהר לבב, ונעשה אוהבו של מקום, שנאמר: זרע אברהם אוהבו, ולפי שהיה לו חן בשפתיו, שנאמר (איוב מא): ודבר גבורות וחין ערכו, נעשה לו הקב"ה כריע, שמתוך אהבה שאהבו. אמר לו: לזרעך נתתי את הארץ הזאת: