בראשית רבה מא ז
<< · בראשית רבה · מא · ז · >>
וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן -- אמר רבי נחמן בר חנין: כל מי שהוא להוט אחר בולמוס של עריות, סוף שמאכילים אותו מבשרו.
אמר רבי יוסי בר חנינא: כל הפסוק הזה לשון ערוה הוא, היך מה דאת אמר (בראשית לט): ותשא אשת אדוניו את עיניה וגו.'
וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה -- היך מה דאת אמר (משלי ו): כי בעד אשה זונה עד ככר לחם.
כי כולה משקה -- היך מה דאת אמר (במדבר ה): והשקה את האשה את מי המרים.
לפני שחת ה' -- היך מה דאת אמר: (בראשית לה): והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה.
כגן ה' -- לאילנות. כארץ מצרים -- לזרעים.
ויבחר לו לוט -- אמר רבי יוסי בר זימרא: כאינש דבחר פורנא דאימיה.
ויסע לוט מקדם -- הסיע עצמו מקדמונו של עולם. אמר: אי אפשי לא באברם ולא באלוהו.
ויפרדו איש מעל אחיו, אברם ישב -- ר' מאיר אומר: אין לך בכרכים רע כסדום, כשאדם רע קורין אותו סדומי, ואין לך בעממים קשה מאמורי, כשאדם קשה הן קוראין אותו אמורי.
אמר רבי יוסי: אין לך בכרכים יפה מסדום, שחזר לוט על כל ערי הככר ולא מצא מקום יפה כסדום. ואלו היו החשובין שבהן.
ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד --
- רעים, אלו לאלו.
- חטאים, בגילוי עריות.
- לה', בעבודת כוכבים.
- מאד, בשפיכות דמים: