לדלג לתוכן

בראשית רבה טז ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ב.    [ עריכה ]

שם האחד פישון -- שהוא מגדל פשתן ומימיו מהלכין בשופי.

הוא הסובב את כל ארץ החוילה -- עדיין לא היתה חוילה ואת אומר הוא הסובב אתמהא?! אלא (ישעיה מ"ו): מגיד מראשית אחרית אשר שם הזהב, זהב וודאי.

וזהב הארץ ההיא טוב -- אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתיה טובוי דהוא בלוויתי.

אמר רבי אבהו: טובה גדולה חלק הקב"ה לעולמו, אדם פורט זהוב אחד והוא מוציא ממנו כמה יציאות.

אמר ריש לקיש: לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב. ולמה נברא? בשביל בית המקדש, שנאמר וזהב הארץ ההיא טוב, היך מה דאת אמר (דברים ג): ההר הטוב הזה והלבנון.

שם הבדולח ואבן השוהם -- אמר רבי איבו: את סבור כבדולח הזה של פטמים, יגיד עליו ריעו: ועינו כעין הבדולח. מה זה אבן טובה? אף זה אבן טובה: