בראשית רבה טז א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]

ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן -- רבי סימון פתח: (איוב יד) תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו. תתקפהו, תוקף שנתן הקב"ה לאדם הראשון. לנצח, לעולם היה. ויהלך, כיון שהניח דעתו של הקדוש ברוך הוא והלך אחר דעתו של נחש. משנה פניו ותשלחהו, רבי סימון אמר: (שם יב) עמו חכמה וגבורה. בשעה שהיה מושלם לבוראו ד' ראשי נהרות היה פותק במגרופית אחת, ואלו הן ד' ראשי נהרות, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן וגו':