בנין ציון/קו
ב"ה אלטאנא, יום ג' כ"ז שבט תר"ח לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה אברהם זוטרא נ"י הגאב"ד דק"ק מינסטער יע"א. נדרשתי לאשר שאל מעכ"ת נ"י לחוות דעתי הקלושה על מה שכתב בענין במי שנולד אחר הנפל במה שהקשה על הטור וש"ע י"ד (סי' ש"ה) שפסקו בן שמנה שהוציא ראשו מת הבא אחריו הוא בכור לכהן שהרי שמואל דס"ל בבכורות (דף מ"ו) דאין הראש פוטר בנפלים אתותב אכן לענ"ד מוכח כדברי הטור ממה דתנן (שם) איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהן הבא אחר הנפלים אע"פ שיצא ראשו חי ומשמע הא יצא ראשו מת הבא אחריו גם בכור לכהן הוא הן אמת דלכאורה מרש"י חולין (דף ס"ח) לא משמע כן דכתב בד"ה אע"פ וכל שכן אם יצא ראשו מת עכ"ל והיינו לפרש לשון אע"פ דקאמר וא"כ משמע דיצא ראשו חי לאו דוקא דה"ה מת אבל זה אינו דזה לא כתב רש"י רק לגבי הא דבכור לנחלה שהרי לענין שאינו בכור לכהן אדרבא הוציא ראשו מת הוי רבותא טפי ואיך שייך וכש"כ אם יצא ראשו מת אע"כ דזה דוקא לענין דהבא אחריו בכור לנחלה דבזה קאמר שכל שכן מת אבל לפי מה שכתב אח"כ דמה דנקט ראשו משום בכור לכהן לבד נקט דלענין נחלה אפילו נולד חי ומת הבא אחריו הוי בכור לנחלה דהשתא דמשום בכור לכהן נקט כן ואע"פ כן קאמר שהוציא ראשו חי ולא קתני רבותא טפי דאפילו הוציא ראשו מת פוטר הבא אחריו מכהן מזה מוכח שפיר כדעת הטור דרק חי פוטר מכהונה אבל מת לא פוטר ומה שהקשה מעכ"ת נ"י שהרי אתותב שמואל לענ"ד לק"מ ששמואל רצה להשמיענו דאין הראש פוטר בנפלים אפילו יצא חי כמו שכתב רש"י בפי' בבכורות (דף מ"ו) בד"ה אין הראש וז"ל בן שמנה שהוציא ראשו חי ולענין זה אתותב דהוכיח דראשו חי פוטר וכמו שכתב רש"י שם ד"ה תיובתא דודאי ראשו דנפלים דמתניתן דוקא עכ"ל וא"כ דוקא כמו דקתני במתניתן הוציא ראשו חי פוטר אבל מת לא פוטר ומה שהקשה מעכ"ת נ"י עוד ממה שכתבו התוספ' בד"ה תיובתא כיון דאתותב שמואל אפילו במת הראש פוטר נראה שמשמע לו כן ממה שכתבו וא"ת כיון דאתותב שמואל וכו' הא אפילו מתים הראש פוטר עכ"ל אכן לענ"ד אין מזה ראי' דכבר הוגה בצאן קדשים תחת מתים בנפלים וא"כ שפיר י"ל דבנפלים חיים איירי שהראש פוטר אבל מת לא. ומה שהקשה מעכ"ת נ"י עוד על שיטת הטור מלשון המשנה דתנן איזו בכור לנחלה ולכהן המפלת שפיר מלא מים וכו' ולא קתני ג"כ הבא אחר נפל שהוציא ראשו מת הן אמת שכבר הקשה כן על הטור בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' ז') אכן לענ"ד לק"מ די"ל דלא צריך להשמיענו זה דכבר ידענו מדיוקא דרישא מדקתני בן שמנה שיצא ראשו חי הוי בכור לנחלה ולא לכהן מכלל דביצא ראשו מת הוי בכור גם לכהן וכן מוכח גם מסיפא דקתני יוצא דופן והבא אחריו אינן בכור לנחלה ולא לכהן ולא קתני ג"כ הבא אחר בן ט' שיצא ראשו חי אע"כ דלא הוצרך למיתני כן דכבר שמענו מדיוקא דרישא אכן לכאורה נראה מדברי רש"י נדה (דף כ"ו) דס"ל דאין חילוק בנפל בין הוציא ראשו חי או מת לפטור דכתב שם ד"ה הויא וז"ל אבל סנדל עד דנפיק רובא דאין ראש נפל חשוב דהכי אמרינן בבכורות אין הראש פוטר בנפלים עכ"ל והשתא אי ס"ד דהוציא ראשו מת לכ"ע לא פוטר למה לו להביא מהא דשמואל הא סנדל הוי מת דלכ"ע אינו פוטר ואף דכבר הקשו התוספ' על רש"י שם דהביא מהא דשמואל דהא אתותב שמואל אכן גם ממה שכתבו התוספ' לחלק בין נפל דאית לי' צורת פנים לסנדל ולא חלקו דנפל נפיק ראשו חי משא"כ סנדל משמע ג"כ דס"ל דאפילו ראשו מת פוטר. והנה לכאורה מסוגיא דשם הי' נראה ראי' לשיטת הטור שהרי כבר העירו התוספ' מה דנקט ולד דאית ביה חיותא דלאו דוקא הוא דאפי' לית בי' חיותא כיון דאתותב שמואל ועוד הקשו דמשמע בירושלמי דולד שעם הסנדל אינו מתקיים אכן לשיטת הטור א"ש שהרי אף לפי מה שכתב הירושלמי דאינו מתקיים ע"כ אין הפי' דבשעת לידה כבר מת שהרי בסוגיא שם אמר ולד דאית בי' חיותא סריך הרי משמע דבשעת לידה חי הוא אע"כ דפי' הירושלמי הוא דאין מתקיים שאינו ראוי לחיות וכמו בן ח' ולפ"ז א"ש פי' הגמרא בדיוקא דולד דאית בי' חיותא מדנפיק רישא הוי לידה כיון דהוי כנפל שהוציא ראשו חי אבל סנדל דלית ביה חיותא הוי כנפל שהוציא ראשו מת דאפילו לפי מה דאתותב שמואל אינו פוטר עד דנפיק רובא אך מדלא פירשו רש"י ותוספ' כן לכאורה משמע דלא כדעת הטור אבל באמת אין זה קושיא ואדרבא בזה מתורץ מה שתימה בשו"ת פ"מ (שם) על הטור וש"ע דלענין טומאת לידה (בסי' קצ"ד) כתבו סתם דהוציא ראשו ה"ה כילוד ולא חלקו בין הוציא ראשו מת או חי ולענין בכור לכהן חלקו והרי פסק הרמב"ם (פ' י"א מהלכ' בכורים) כל שאמו טמאה לידה פוטר פטר רחם ע"ש שמתוך כך רצה לחלוק על הטור אבל לפ"ז א"ש כיון דמשמע בפי' מדברי רש"י ותוספ' בבכורות ומלשון המשנה שם דדוקא ראשו חי פוטר לענין בכור לכהן אבל ראשו מת לא ואעפ"כ לא פירשו רש"י ותוספ' בהך דסנדל כפירושינו הרי דס"ל דיש חילוק בזה בין טומאת לידה ובין בכור לכהן לכהן פסקו הטור וש"ע כשיטת רש"י ותוספ' לענין טומאת לידה שלא לחלק בין חי למת ולענין בכור לכהן דדוקא חי פוטר כנלענ"ד הקטן יעקב.