בנין ציון/קה
ב"ה אלטאנא, יום ד' י"ב שבט תרכ"ד לפ"ק. עוד לחתני הרב הנ"ל נ"י. במה שהשיב חתני נ"י על תשובתי בענין בכורים שלא נפדו אמנם שמחתי בראותי כי ת"ל ידך רב לך בבקיאות בפלפול ובסברא ועם כל זה בעבור העמד הפסק על אדני האמת לא אסכים עמך ואשיב על כל דבריך: על מה שכתבתי שמגמרא דבכורות ומפסק הש"ע מוכח דפנוי' שנתעברה מנכרי בנה צריך פדיון השבת דדלמא זה איירי שנאנסה דלא חיישינן שמא זינתה עם אחר אבל במפותה יש ספק שמא זינתה עם כהן או לוי זה ודאי יוצא מדרך האמת להעמיד דין הגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים שכתבו בפשיטות דישראלית שנתעברה מנכרי בנה צריך פדיון דוקא בשנתעברה באונס ובפרט דאונס לא שכיח כדאמרינן בכתובות וודאי לא הוי שתקי הפוסקים מלהזכיר זה. ומה שהשבת על דברי שכתבתי דלא שייך בזה אין הולכין בממון אחר הרוב ע"פ דברי התוספ' דסנהדרין דזה דוקא ברוב שאינו רוב גמור שזה דלא כהלכתא ע"פ מה שנפסק בח"מ סי' רצ"ב ס' י' אבל אם נתן להוליך טבעות של זהב וכו' וכתב הש"ך ע"פ דברי תרה"ד הטעם משום דאין הולכין בממון אחר הרוב נגד חזקת ממון המוחזק ולכן אף שהב"ח ותומים פסקו כדעת התוספ' שהזכרתי דברוב גמור הולכין בממון אחר הרוב מכ"מ אחר שפסק הרמ"א חולק על זה אין להוציא פדיון מהבכורים המוחזקים לענ"ד אין מפסק הרמ"א סתירה לשיטת התוספ' דהך דטבעות לא נחשב רוב גמור כלל דאפילו ראו המפקידים בשעה שהפקידו שטבעות הנפקד היו רבים משלהם דלמא אח"כ נטל מהם מאותם שלו עד שבשעת אבידה היו שלו המיעוט ואפילו מודה שלא נטל מכ"מ נאמן במגו דאי בעי שתיק ואז ממילא לא הי' רוב גמור שהרי הם לא יכולים לידע בבירור שבשעת אבידה היו שלו הרוב ובזה דוקא לא אזלינן בתר רובא נגד המוחזק אבל ברוב גמור כי הך דנדון השאלה יש לומר דגם תרומת הדשן שממנו יצא פסק הרמא לא פליג. ואשר הביא חתני נ"י ראי' נגד התוספ' ממה שכתב המרדכי סוף חולין נראה לראבי' הקונה הלחיים וכו' אע"ג דרוב בהמות כשרות הן קיי"ל כשמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב והרי שם רוב גמור הוי מזה ודאי אין ראי' להלכה כיון דבעצמו חזר מתירוצו הראשון וכתב עוד תירוץ שני דרוב טרפות הריאה שכיח. וגם מה שהביא חתני נ"י ראי' מתוספ' בכורות דף כ' שכתבו דחזקת ממון עדיף מרובא וחזקה דאין הולכין בממון אחר הרוב ושם רוב גמור הוא וא"כ התוספ' בעצמם חלקו על סברתם לא ידעתי ראי' משם שהרי כתבו שם שאינו רוב גמור שנגד הרוב בהמות אינם מטנפים איכא רוב בהמות מתעברות כשמגיעות לזמן הראוי להתעבר. ולכן מכל זה אין ראי' נגד סברת התוספ' שהוכיחו חילוקם מכח קושיתם מסוגיא דסנהדרין דלא מצאנו לקושיתם תירוץ אחר אם לא שנאמר דברובא דאיתא קמן גם שמואל מודה דאזלינן בתר רובא וכמו שכתב התרומת הדשן לשיטת הריצב"א ואפילו נימא כן ג"כ לא שייך בנדון השאלה אין הולכין בממון אחר הרוב דאין לך רובא דאיתא קמן יותר מזה שרוב יושבי הארץ אינם כהנים ולוים. אמנם בלא"ה כל דבריך בזה לא משיגים רק הטעם הראשון שכתבתי שאין שייך בזה אין הולכין בממון אחר הרוב ולא ב' טעמים אחרים שכתבתי דהיכא שלא נדון על ממון לבד אלא גם על איסור הולכין אחר הרוב ועוד שהכא לענין פדיון גלי קרא שנלך אחר הרוב מדכתיב ופדויו מבן חדש תפדה. אבל עוד השיג חתני נ"י מטעם אחר על כל הטעמים שכתבתי דאין שייך בזה רוב כלל דדלמא אזלה איהי לגבי בועל ע"פ גמרא דקידושין (דף ע"ג) דאמרינן שם אי דאזלה איהי לגבייהו הוי קבוע וכמחצה על מחצה דמי וא"כ הכי נמי בנדון השאלה נימא דלמא אזלה איהי לגבי כהן או לוי הבועל וא"כ הוי ספק השקול ואין מוציאין ממון מהמוחזק עכ"ד ודבריך בזה תמוהים דלפ"ז בכל פנוי' שילדה ואין כאן אב שיאמר בני הוא נימא שהוא ספק כהן ואסור לטמא למתים ולישא אשה פסולה לכהן ויהי' בן הזונה כשר יותר מבן הכשרה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא אבל באמת לא שייך בזה ספק השקול מכמה טעמים, בראשון, מה שהערת בעצמך ממה שהקשו הרשבא והריטבא שהרי בשתוקי ספק ספקא הוא דלמא לא אזלה איהי לגבי אלא הוא אצלה ותרצו דאיירי שהיו עדים שראו שהלכה אליו א"נ איירי בעיר שהיא מחצה על מחצה והרי כל זה לא שייך בנדון השאלה וא"כ לא הוי כאן ספק השקול אלא רוב ומיעוט דגם ס"ס הוא מטעם רוב ולכן הרשבא לא הזכיר בקושיתו שהוא ס"ס אלא שהוא רוב. שנית, לא שייך לומר דהוי מחצה על מחצה אלא אם מוחזק לנו שהמיעוט הוא קבוע אבל בלא מוחזק זה לא וכן נראה בפירוש ממה שכתב הש"ע אהע"ז סימן ו' ס' י"ח ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר אפילו לא הי' שוכן שם אלא עכו"ם אחד או חלל ועבד וכו' ה"ז לא תנשא לכתחלה לכהן שכל קבוע כמחצה על מחצה דמי עכ"ל הרי דאפילו להחמיר בעינן לידע שקבוע הפסול אם נאמר כל קבוע כמחצה על מחצה דמי וא"כ בנדון השאלה שלא ידענו אם במקום שנתעברה הי' כהן או לוי קבוע היאך נאמר בזה כל קבוע כמע"מ דהוי ג' ספקות שמא אין כאן כהן ולוי קבוע ואת"ל שקבוע דלמא אזיל הבועל לגבה ואת"ל דאזלא איהו לגבי דבועל דלמא לא הוי כהן ולוי ובג' ספקות ודאי הוי רוב גמור להוציא ממון דגם אותם הסוברים בשיטה דפתח פתוח שהזכרת דגם בס"ס לא מוציאין ממון הוא מטעם דאין הולכין אחר הרוב דס"ס לא עדיף מרוב אכן בג' ספקות אפשר דמודו ועוד דכיון דבאנו לדון מטעם רוב כבר כתבתי הטעמים דהולכין כאן אחר רוב אפילו בממון. ועוד שלישית נ"ל דלא שייך בזה לומר דלמא הבועל כהן או לוי הי' דאף דאמרינן בעלמא כשם שזינתה ע"ז זינתה עם אחר היינו היכא שנוכל לומר שמא זינתה עם נכרי אבל לומר שמא זינתה עם כהן ולוי הרי להם יש חזקת כשרות וא"כ נגד חזקת ממון יש ג"כ חזקת כשרות דכהן ולוי ובכגון זה ודאי אזלינן בתר רובא. ולכן נלענ"ד ברור דהבכורים שנולדו מפנויות שנתעברו מנכרים צריכים פדיון כמו שכתבתי: הקטן יעקב.