בן סירא/פשיטתא/טו

(טו, א) דדחל אלהא נעבד הכנא ודילך נמוסה נהלך בה:

(טו, ב) ותקבליוהי איך אמא ואיך אנתת עלימותא תקרביוהי:

(טו, ג) ותאכליוהי לחמא דחכמתא ומיא דסכלותנותא תשקיוהי:

(טו, ד) ונסתמך עליה ולא נפל ועליה נתתכל ולא נבהת:

(טו, ה) ותרמיוהי מן כלהון חברוהי ובגו כנישתא תפתח פומה:

(טו, ו) חדותא וראזא תמליוהי ושמא דעלמא תורתיוהי:

(טו, ז) לא נהלכון בה חטיא ואנשא דעולא לא נחזונא:

(טו, ח) רחיקא הי מן מרודא ודאמרן בישתא לא נדרכונה:

(טו, ט) לא הות יאיא בפומה דעולא מטול דלא הוא מן קדם אלהא אתיהבת להון:

(טו, י) בפומה דחכימא תתאמרי תשבוחתה ודשליט בה נאלפיה:

(טו, יא) לא תאמר מן קדם אלהא סרחת וחטיא מטול דמדם דסנא לא עבד:

(טו, יב) דלמא תאמר דהוא אתקלני לית ליה גיר חנינא בבר אנשא דעולא:

(טו, יג) כל בישתא ומרחותא סנא ולא נתל אנון לרחמוהי:

(טו, יד) הוא מן בראשית ברא בני אנשא ואשלם אנון ביד יצרהון:

(טו, טו) אן תצבא תנטור פקודוהי ואן תהימן ביה אף אנת תאחא:

(טו, טז) שביקין קדמיך נורא ומיא בעינא דצבא אנת אושיט אידך:

(טו, יז) אתיהב גיר לבני אנשא חיא ומותא דיגבון חיא ונשבקון מותא:

(טו, יח) מטול דגינברא הי חכמתא דאלהא ותקיף גנבורתא הי:

(טו, יט) וכל מדם עינוהי חזין וחכם כלהין תרעיתיהון דבני אנשא:

(טו, כ) לא פרד לבני אנשא דנחטהון ולא אמר לבני בסרא דנעולון ולא מרחם על עובדי שקרא: