בן סירא/פשיטתא/טו
(טו, א) דדחל אלהא נעבד הכנא ודילך נמוסה נהלך בה:
(טו, ב) ותקבליוהי איך אמא ואיך אנתת עלימותא תקרביוהי:
(טו, ג) ותאכליוהי לחמא דחכמתא ומיא דסכלותנותא תשקיוהי:
(טו, ד) ונסתמך עליה ולא נפל ועליה נתתכל ולא נבהת:
(טו, ה) ותרמיוהי מן כלהון חברוהי ובגו כנישתא תפתח פומה:
(טו, ו) חדותא וראזא תמליוהי ושמא דעלמא תורתיוהי:
(טו, ז) לא נהלכון בה חטיא ואנשא דעולא לא נחזונא:
(טו, ח) רחיקא הי מן מרודא ודאמרן בישתא לא נדרכונה:
(טו, ט) לא הות יאיא בפומה דעולא מטול דלא הוא מן קדם אלהא אתיהבת להון:
(טו, י) בפומה דחכימא תתאמרי תשבוחתה ודשליט בה נאלפיה:
(טו, יא) לא תאמר מן קדם אלהא סרחת וחטיא מטול דמדם דסנא לא עבד:
(טו, יב) דלמא תאמר דהוא אתקלני לית ליה גיר חנינא בבר אנשא דעולא:
(טו, יג) כל בישתא ומרחותא סנא ולא נתל אנון לרחמוהי:
(טו, יד) הוא מן בראשית ברא בני אנשא ואשלם אנון ביד יצרהון:
(טו, טו) אן תצבא תנטור פקודוהי ואן תהימן ביה אף אנת תאחא:
(טו, טז) שביקין קדמיך נורא ומיא בעינא דצבא אנת אושיט אידך:
(טו, יז) אתיהב גיר לבני אנשא חיא ומותא דיגבון חיא ונשבקון מותא:
(טו, יח) מטול דגינברא הי חכמתא דאלהא ותקיף גנבורתא הי:
(טו, יט) וכל מדם עינוהי חזין וחכם כלהין תרעיתיהון דבני אנשא:
(טו, כ) לא פרד לבני אנשא דנחטהון ולא אמר לבני בסרא דנעולון ולא מרחם על עובדי שקרא: