לדלג לתוכן

במדבר רבה כג א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א.    [ עריכה ]
הלכה מי שהיה נרדף מן הגוים או מן הלסטים מהו שיחלל את השבת כך שנו רבותינו מי שהיה נרדף מן הגוים או מן הלסטים מחלל את השבת בשביל למלט את נפשו וכך אנו מוצאין בדוד כשביקש שאול להרגו ברח ממנו ונמלט אמרו רבותינו מעשה שבאו לגדולי ציפורי כתבים רעים מן המלכות הלכו ואמרו לר' אלעזר בן פרטא רבי כתבים רעים באו לנו מן המלכות מה אתה אומר נברח והיה מתיירא לומר להם ברחו ואמר להם ברמז ולי אתם שואלים לכו ושאלו את יעקב ואת משה ואת דוד מה כתיב ביעקב (הושע יב, יג): "ויברח יעקב" וכן במשה (שמות ב, טו): "ויברח משה" וכן בדוד (ש"א יט, יח): "ודוד ברח וימלט" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (ישעיה כו, כ): "לך עמי בא בחדריך" אמר להם הקדוש ברוך הוא וכאלו כל גדולי עולם יראו וברחו מן שונאיהם כל אותן מ' שנה שעשיתם במדבר לא הנחתי אתכם לברוח אלא הייתי מפיל שונאיכם לפניכם במה שהייתי עמכם ולא עוד אלא כמה נחשים וכמה שרפים וכמה עקרבים היו שם שנאמר (דברים ח, טו): "נחש שרף ועקרב" ולא הנחתי אותם להזיק אתכם לכך אמר הקב"ה למשה כתוב את המסעות שנסעו ישראל במדבר כדי שיהיו יודעים מה נסים שעשיתי להם מנין ממה שקרינו בענין "אלה מסעי":