במדבר רבה כא כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

כא.    [ עריכה ]
"ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה' כבשים בני שנה תמימים" לא שניהם בבת אחת אלא "את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" אר"י ב"ר סימון מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עון כיצד תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות שנעשו ביום מ"מ לא לן אדם בירושלים ובידו עון שנאמר (ישעיה א, כא): "צדק ילין בה וגו'" אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל בעוה"ז אתם מקריבין לפני לחם הפנים וקרבנות לעוה"ב אני אערוך לכם שלחן גדול ויהיו עובדי כוכבים רואין ובושים שנאמר (תהלים כג, ה): "תערוך לפני שלחן נגד צוררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה" וכה"א וכן הוא (הכתוב) אומר - כך אנו מוצאים בפסוק (ישעיה סה, יג): "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו":