במדבר רבה כא כב
כב. [ עריכה ]
"צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" זש"ה זה שאמר הכתוב (איוב לז, כג): "שדי לא מצאנוהו שגיא כח" וכתיב (שם לו, כב): "הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה" כיצד יתקיימו שני מקראות אלו אלא כשהוא נותן להם נותן להם לפי כחו וכשהוא מבקש אינו מבקש אלא לפי כחן ראה מה כתיב (שמות כו, א): "את המשכן תעשה עשר יריעות" ועתיד הקב"ה לעשות לכל צדיק וצדיק חופה של ענני כבוד שנאמר (ישעיה ד, ה): "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה" ועשן בחופה למה כל מי שנותן עיניו עושנות וצרות בתלמידים בעוה"ז מתמלא חופתו עשן לעוה"ב אש בחופה למה מלמד שכל צדיק שהוא מעולה מחבירו חפתו נכוית ממנו נוגה שזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו לכך כתיב "הן אל ישגיב בכחו" כשבקש מהם לא ביקש אלא לפי כחן.
(שמות כז, כ): "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד" וכשהאיר להם לפי כחו (שם יג, כא) "וה' הולך לפניהם יומם" ולעתיד לבא (ישעיה ס, א-ג): "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך" וכתיב (שם ל, כו) "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים" הוי "הן אל ישגיב בכחו".
כשבקש מהם לא בקש מהם אלא לפי כחן כמד"א כמה דאת אמר - כמו שאתה אומר (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך" וכשנותן להן לפי כחו (יחזקאל מז, יב): "ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר" מהו לחדשיו יבכר שכל אילן מחדש בכורים אחרים כל חדש וחדש לא כבכורי חדש זה בכורי חדש זה.
כשבקש לא בקש אלא לפי כחן (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר" ונותן להן לפי כחו (ישעיה מא, יט): "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן" (שם נה, יג) "תחת הנעצוץ יעלה ברוש":