במדבר רבה יט א
במדבר רבה יט · א · >>
ביאור על פיסקה זו
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ביאורים על המדרש:
"זֹאת חֻקַּת" זש"ה זה שאמר הכתוב (איוב יד, ד): "מי יתן טהור מטמא לא אחד" , כגון:
- אברהם - מתרח;
- חזקיה - מאחז;
- יאשיה - מאמון;
- מרדכי - משמעי;
- ישראל - מעובדי כוכבים;
- העולם הבא - מעולם הזה;
- מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "האשה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאשה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית - הבית טהור, יצא מתוכו - הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!
- תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי.