במדבר רבה יח כב

כב. [ עריכה ]
יתברך שמו של ממ"ה הקדוש ברוך הוא שברא את עולמו בחכמה ובתבונה לנפלאותיו אין חקר ולגדולתו אין מספר דכתיב (תהלים לג, ז): "כונס כנד מי הים נותן באוצרות תהומות" מהו כונס כנד כשברא הקב"ה את עולמו אמר לו לשר של ים פתח פיך ובלע כל מימות בראשית אמר לפניו רבש"ע דיי שאעמוד בשלי התחיל לבכות בעט בו והרגו שנאמר (איוב כו, יב): "בכחו רגע הים ובתבונתו מחץ רהב" את מוצא ששר של ים רהב שמו מה עשה הקדוש ברוך הוא כבשן ודרכן וקבלן הים שנאמר (עמוס ד, יג): "ודרך על במתי ארץ" ושם להם חול בריח ודלתים שנאמר (איוב לח, ח): "ויסך בדלתים ים" וכתיב (ירמיה ה, כב): "האותי לא תיראו נאם ה' אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים" וכתיב (איוב לח, יא): "ואמר עד פה תבא ולא תוסיף" אמר לו הים רבי אם כן יתערבו מימי המתוקין במלוחים אמר לו לאו כל אחד ואחד יש לו אוצר בפני עצמו שנאמר "נותן באוצרות תהומות".
אם תאמר שזה תימה גדול שאין מתערבים כל מימי הים הרי פרצוף שברא הקב"ה בבני אדם מלא הסיט יש בו כמה מעינות ואין מתערבין זה בזה מי עינים מלוחין מי אזנים שמנים מי החוטם סרוחים מי הפה מתוקין מפני מה מי עינים מלוחין שבזמן שאדם בוכה על המת בכל שעה מיד היתה מסתמא אלא על שהן מלוחין פוסק ואינו בוכה מפני מה מי אזנים שמנים שכשאדם שומע שמועה קשה אלימא תופשה באזניו מתקשרת ומת מתוך שהם שמנים מכניס בזה ומוציא בזה מפני מה מי החוטם סרוחים שבזמן שאדם מריח ריח רע אלימא מי החוטם סרוחים שמעמידין אותו מיד מת מפני מה מי הפה מתוקין פעמים אוכל אכילה ואינה מתקבלת בלבו אם אין מי הפה מתוקין אין נפשו חוזרת עוד ועוד לפי שקורא בתורה דכתיב בה (תהלים יט, יא): "ומתוקים מדבש" לפיכך מי הפה מתוקין והלא דברים ק"ו ומה מלא הסיט יש בו כמה מעינות הים הגדול על אחת כמה וכמה שנאמר בו (שם קד, כה) "זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר" ללמדך שבכל מקום הקדוש ברוך הוא עושה שליחותו ולא ברא דבר אחד לבטלה פעמים שעושה שליחותו ע"י צפרדע ופעמים על ידי צרעה ופעמים ע"י עקרב.

^{סיפור :} א"ר חנין דצפורי מעשה בעקרב אחד שהלך לעשות שליחותו של הקב"ה בעבר הירדן וזימן לו הקדוש ברוך הוא צפרדע אחת ועבר עליה והלך אותו עקרב ועקץ את האדם

וכן

^{סיפור :} מעשה בקוצר אחד שהיה מעמר וקוצר בבקעת בית תופת כיון שבא השרב נטל עשב וקשר בראשו אתא עליה חויא גבור קם קטליה עבר עליה חבר חמא קטיל חויא אמר ליה מאן קטיל הדין חויא א"ל אנא איסתכל עישבא דברישיה א"ל מרים את עישבא דברישיך ואת משביח עבד הכי קרב לגביה לא הספיק ליגע בו עד שנשר איברים איברים

^{סיפור :} רבי ינאי היה יושב ופושט בפתח עירו ראה נחש מרתיח ובא לעיר מאן דמוקמין ליה מן הכא אזיל להכא מאן דמוקמין ליה מן הכא אזיל להכא אמר זה הולך לעשות שליחותו כיון שנכנס לעיר נפלה הברה בעיר פלוני בר פלוני נשכו נחש ומת

^{סיפור :} ר' יצחק בן אלעזר הוה מטייל בשוניתא בקיסרי מצא קולית אחת מושלכת בדרך היה מצנע לה מן הכא הדר משכח לה מן הכא אמר כמדומה אני שזו מתוקנת לעשות שליחותה בתר יומין עבר בלדר מן מלכותא נכשל בה ונפל בה ומת בדקו אחריו ומצאו בידו כתבין בישין על יהודאין

^{סיפור :} מעשה בשני בני אדם שהיו מהלכין בדרך אחד פקח וא' סומא ישבו לאכול פשטו ידיהם לעשבי השדה ואכלו זה שהיה פקח נסתמא וזה שהיה סומא נתפקח לא זזו משם עד שזה נסמך על זה שהיה סומכו

^{סיפור :} ומעשה באחד שהיה הולך מא"י לבבל כשהיה אוכל לחם ראה שני צפרים מתנצין זה עם זה הרג אחד מהם את חבירו הלך והביא עשב והניחו על פיו והחייהו הלך אותו האיש ונטל אותו העשב שנפל מן הצפור והלך להחיות בו את המתים כשהגיע לסולמה של צור מצא ארי מושלך ומת הניח העשב על פיו והחייהו עמד הארי ואכלו

מתלא אמרין טב לביש לא תעביד ובישא לא מטי לך

^{סיפור :} מעשה בשיחין אחד סומא שירד במים לטבול נזדמנה לו בארה של מרים וטבל ונתרפא

^{סיפור :} טיטוס הרשע נכנס בבית קה"ק כשהוא מחרף ומגדף עמד וגידר את הפרוכת ונטל ס"ת והציעה והביא ב' זונות ועבר עליה ושלף חרבו וקיצץ את ס"ת נעשה נס התחיל דם מבצבץ ממנו התחיל משתבח לומר שעצמו הרג התחיל מתגבר והולך כיון שהגיע לים היה הים הולך וסוער אמר אלהיהם של אלו אין גבורתו אלא בים אם הוא רוצה יעלה ליבשה ונראה מי נוצח א"ל הקב"ה רשע בן רשע בריה פחותה קלה שבבריותי אני משליח בך לבערך מן העולם נכנס יתוש בחוטמו ומת במיתה משונה ולמה נקרא בריה שפלה על שמכניס ואינו מוציא

.
ופעמים על ידי צרעה שנאמר (שמות כג, כח): "ושלחתי את הצרעה" אמרו רבותינו כששלח הקדוש ברוך הוא את הצרעה לפני ישראל להרוג את האמורים ראה מה כתיב בהן (עמוס ב, ט): "ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל וגו'" היתה נכנסת לתוך עינו של ימין ושופכת אירסה והיה מתבקע ונופל ומת שכן דרכו של הקב"ה לעשות שליחותו ע"י דברים קלים לכל המתגאין עליו שלח להם בריה קלה להפרע מהם להודיעך שאין גבורתן ממש ולע"ל עתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע מן האומות על ידי דברים קלים שנאמר (ישעיה ז, יח): "והיה ביום ההוא ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור":