במדבר רבה ב יט

יט. [ עריכה ]
"אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם", בא וראה כמה חביבין ישראל לפני המקום, שהרי כתב הקדוש ברוך הוא חשבון ישראל ארבע פעמים בדגלים, שתי פעמים בפרט ושתי פעמים בכלל, ועוד מנה כל דגל ודגל בכלל ופרט, להודיע כמה היו חביבין לפניו, שהם היו צבאותיו ורוצה למנותן כל שעה, כאדם שיש לו סגלה חביבה עליו ביותר והוא מונה וחוזר ומונה עד כמה פעמים, כדי שידע חשבונה וישמח בה על כל מנין ומנין. כך היה הקדוש ברוך הוא שמח בזכירת מנין ישראל לומר כך צבאות יש לי בעולמי שעושין רצוני ומתנחם בהם. "והלוים לא התפקדו וגו'" כשם שאומר במנין ישראל (במדבר א, יט): "כאשר צוה ה' את משה", ששמחה היתה לפני המקום, לפי שהלוים לא נמנו עמהם כדי שלא יכלו עמהם בגזרה.