במדבר רבה ב יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · במדבר רבה · ב · יח · >>

הוסף ביאור

יח.    [ עריכה ]

אשר לא ימד ולא יספר (הושע ב, א), אמר רבי שמלאי מהו הדבר הזה מי שהוא אומר שיש להם מספר הוא חוזר ואומר להם שאין מספר, לא ימד ולא יספר. אלא בזמן שאין עושין רצונו של מקום יש להם מספר, שאין חסרים ממנין ששים רבוא, והיה מספר. ובזמן שהם עושים רצונו של מקום אין להם מספר, אלא אשר לא ימד ולא יספר. דבר אחר, אשר לא ימד ולא יספר, אמר רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי, מי שהוא אומר: והיה מספר בני ישראל, חוזר ואומר: אשר לא ימד ולא יספר, אם אין להם מספר היאך יש להם מספר, כשם שהוא אומר (ויקרא כד, י): ויצא בן אשה ישראלית וגו' (יהושע ז, יח): וילכד עכן בן כרמי וגו' (במדבר כה, יד): ושם איש ישראל המכה וגו' זמרי בן סלוא וגו', לאלו יש מספר, אבל לצדיקים אשר לא ימד ולא יספר.