ביאור הגר"א על אורח חיים י

►| ביאור הגר"א • על שולחן ערוך אורח חיים י |◄

סעיף א

יש לה כו' — דלא כר' שמחה דפטר, כי הך ברייתא דפטר בפרק ב דזבחים וכפי מה שכתוב במנחות לז ב: בעלת חמש איכא בינייהו, רוצה לומר דלרבנן פטורה ולר"י חייבת, ואיפסיק שם כרבנן, ושם: האי מאן דבצריה לגלימיה כו', רוצה לומר שעשה להטיל בה ציצית, לא עבד ולא כלום דפטורה היא, מאי טעמא? שוייה בעלת חמש כו'. ועיין הגהות מיימוניות פרק ג. ואף על גב דבספרי תניא: "ארבע כנפות", יצאו בעלי שלש ובעלי חמש ובעלי שש ובעלי שבע ובעלי שמנה, וכן בזבחים יח ב, פירש הרא"ש היינו שאין להטיל בכל כנפיה, רק בד'. ובעלת ג' פטורה כיון דאין בה ד'. וכן הסוגיא דסוף פרק ג דמנחות לז ב דחייבת וכפירוש רש"י שם, האי מאן דבצריה כו', ולא כפירוש הנ"ל. וסוגיא דשם מג ב דכולהו סבירא להו דלא כברייתא דפטורה:

ועושה כו' — כתנא קמא שם לז ב כמו שכתוב שם, דלית הלכתא כוותיה:

המרוחקות כו' — רמב"ם. וכן מוכח שם דקאמר: האי מאן דבצריה כו' ולא כלום, ומדקאמר בהאי לישנא ולא קאמר דלא פטרה משמע שאינו מעלה ולא מוריד; ואם איתא, הרי עשה מיהא שיכול לעשות ציצית באלו ולא בשאר:

סעיף ו

אין כו' — כר' שמעון דהלכה כותיה, ממה שכתוב שם: רבה בר רב הונא כו', ומפרש מה שכתוב: לאו היינו כנף כו', אפילו בעודה כפולה, מדשדייה ולא כפלה, וכן מדקאמר מי סברת כו', ולא אמר לו לכפול:

אבל צריך כו' — כן פירש בית יוסף, אבל דרכי משה חלק עליו, דלשון פוטר לא משמע כן:

ואפילו — כן מפרש הרמב"ם מה שכתוב שם דנקיט בסיכי:

ויש אומרים כו' — כתנא קמא:

וטוב כו' — זהו לפי סברא שכתב דלהרמב"ם אין מטילין ציצית כלל, ועיין מגן אברהם:

הטיל — לשון הרמב"ם, וכפירוש מה שכתוב שם: השתא בבל תוסיף כו', פריך על דברי רבי זירא בלשון בתמיה, דודאי איפסלו שתיהן משום בל תוסיף, כל שכן דהוי מעשה לפסולה, ורב פפא משני ממאי כו', ולכך כשר באחרונות:

ויש כו' — כפירוש רש"י שם וכרבא, דלא כרב פפא, דקושיא בעלמא הוא:

וקודם שחתך כו' — ממה שכתוב: ומי אמרינן תעשה כו', אלמא דקודם לכן הוא בפסול, וכן בדברי רבא ורבי זירא:

הראשונות — כתב כן לפי מה דמסיק בבית יוסף מדברי הרא"ש דדוקא חתך הראשונות. ואינו מוכרח, דעיקר הרבותא הוא שאינו "תעשה ולא מן העשוי", ועל זה קאי קושיית הגמרא ודברי רבא ורבי זירא. אבל בחתך אחרונות אין צריך לומר. וכן בדברי רמזים ור' ירוחם, וכן כתב מגן אברהם:

סעיף ז

מלבושים כו' — בספרי זוטא: "אשר תכסה בה", פרט לחלוקים, ופירש ר"י שעשאו סתום למעלה כמין חלוק. הגהות מיימוניות:

אם רובו כו' — כמו שכתוב בגמרא מ"ם ב, דבתר עיקר בגד אזלינן:

סעיף ח

משום מראית העין — כמו שכתבו תוס' שם ובפרק כ"ה לענין טלית שאולה אחר שלשים:

סעיף ט

הכנפים כו' — בספרי: "כסותך", פרט לתיכא, לתיכלתא, לתיפלטתין, לתקרקין, לבורסין, לבורדסין, לפי שאינן מרובעים:

סעיף י

מצנפת כו' — בספרי: "בה", פרט למעפורת, שאין מתכסה בה ראשו ורובו:

כיון כו' — כמו שכתוב: מוכרי כסות כו', אלמא כיון דאין עשוי להגין מפני החמה לא קרינן ביה תלבש, הכי נמי לא קרינן כיסוי הגוף:

סעיף יא

סודר כו' — שאין עיקרו ללבישה אלא לתשמיש, ומטעם הנ"ל בסעיף שקדם:

סעיף יב

מלבושים כו' — עיין מגן אברהם: