ביאור:תוספתא/מנחות/יב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
תוספתא מסכת מנחות פרק שנים עשר
[עריכה]הקדשות לא תקינים
[עריכה]המקדיש את העוף ונולד בו מום - יש לו פדיון; הקדישו בעל מום - אין לו פדיון
ראו משנה יב, א-ב. אפילו בקרבן בהמה יש מקרים שאי אפשר לפדות –בכור או מעשר. כיוון שאין לפדותם – המקדיש פטור. |
אין לך שטעון פדיון אלא בהמה בלבד.
בבכור נאמר (במדבר יח יז) לא תפדה, במעשר נאמר (ויקרא כז לג) לא יגאל
"הרי עלי חלות" והביא רקיקין, "רקיקין" והביא חלות - מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא.
"אלו שני עשרונות להביא בכלי א'" והביאם בשני כלים – לא קדשם שני כלים. פסולים ואינם מנחה כלל
"בשני כלים" והביאם בכלי א' - לא קדשם בכלי א'.
"בכלי א'", הביאם בשני כלים, אמרו לו בכלי א' נדרת - ה"ז לא יחזיר
ואם החזיר הרי הוא כשתי מנחות שנתערבו.
"בשני כלים" והביאם בכלי א', ואמרו לו בב' כלים נדרת - ה"ז לא יחזיר, ואם החזיר - הרי אלו פסולין.
"הרי עלי תודה בלא לחם, ועולה בלא נסכים"
ראו משנה יב, ג. אמנם אם הגיע קרבן מחו"ל בלי נסכים משלימים אותם מתרומת הלשכה, ראו שקלים ז, ו, אבל לא מאפשרים קרבן כזה לכתחילה. |
כופין אותו, ומביא תודה ולחמה עמה, ועולה ונסכיה עמה.
כהן שאמר "הרי עלי מנחה שתיקמץ ותאכל", ישראל אמר "הרי עלי מנחה שתעלה כולה לאישים"
כופין אותם, ומביא מנחה כתיקונה, דברי ר"י
ור"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבין.
"הרי עלי מן המנחה מן שעורין" - כופין אותו, ומביא מן החטין, דברי ר' יהודה
ור"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבים.
"הרי עלי מן החטים" - כופין אותו, ומביא מן הקמח, דברי ר' יהודה
ר"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבין.
"הרי עלי חצי עשרון" - כופין אותו, ויביא עשרון שלם, דברי ר' יהודה
ר"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבין.
"הרי עלי עשרון א' להביא בב' כלים" - כופין אותו, ויביא ב' עשרונים בב' כלים, דר"י
ר"ש פוטר, שלא התנדב כדרך המתנדבין.
"הרי עלי עשרון ומחצה" כופין אותו ומביא ב' עשרונים שלמים, שאין מתנדבין כדרך חצאין.
"הרי עלי ק' עשרונות להביא, בכלי א'" - כופין אותו, ומביא ששים בכלי א', וארבעים בכלי אחר
ואם הביא מחצה 50 עשרונות בכלי א' ומחצה בכלי אחר - לא יצא
"בב' כלים" - מביא מחצה בכלי א' ומחצה בכלי אחר, ואם הביא ס' בכלי א' ומ' בכלי אחר - יצא.
כמויות מקסימליות ומינימליות של מנחות
[עריכה]אר"ש, אמרו לי חברי: מפני מה האומר "עלי ס' עשרון" מביא בכלי א' ששים
"ששים ואחד" מביא ס' בכלי אחד ואחד בכלי אחר?
ואמרתי להן: אמרו אתם!
אמרו: שכן הצבור מביא בי"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת - ששים
אמרתי להן: והלא ששים וא' מקריבין! אמרו לי: מיעט יחיד מן הצבור אחד
אמרתי להן: והלא אלו קריבין בבקר ואלו קריבין בין הערבים.
ד"א: והלא יש שם מנחת פרים אילים וכבשים, ואין מערבין מנחת פרים ואילים וכבשים זה בזה!
אמרו לי: אם לאו אמור אתה!
אמרתי להן: ת"ל (ויקרא ב ה) סולת בלולה בשמן - מנחה ששולט בה לבוללה
אמרו לי: בששים שולט, בששים וא' אינו שולט?
אמרתי להן: כל השיעורים שבתורה קצובין הן.
במ' סאה הוא טובל, במ' סאה חסר קורטוב אינו יכול לטבול בהן
כביצה מטמא טומאת אוכלין, חסר אפילו שומשום אין מטמא טומאת אוכלין.
שלשה על שלשה טמא מדרס, שלשה על שלשה חסר נימא אחת אין מטמא טומאת מדרס.
הוי כל השיעורין שבתורה קצובין הן.
המתנדב יין, כדברי ר"ע - נותנין לספלים. שמן, כדברי ר' טרפון - קרב על גבי האשים.
אלא מביא שלשה, כדי שיקרבו עם הכבש.
ארבעה, כדי שיקרבו עם האשים. ששה, כדי שיקרבו עם הפר.
שבעה כדי שיקרבו עם האיל ועם הכבש. מכאן ואילך - אתה יכול לחולקו.
מנחות שנידרו ונשכחו
[עריכה]"פירשתי מנחה, ואיני יודע מה פירשתי" - ה"ז מביא חמש מנחות לה' מינים
מי לא זוכר מה נדר – משלם. ראו משנה יג, א-ג. כאן מחזיק רבי בשיטת ר' יהודה. בנודר לבונה מחמיר ר' יהודה יותר מהאמור במשנה ג שם. הנודר ברזל – השוו למשנה ד שם. |
"שני מיני מנחות" - מביא שתי מנחות משני מינין
"הרי עלי מין עשרונות" - מביא ב' עשרונות ממין א'.
"מיני עשרונות" - מביא ב' עשרונות משני מינין
"פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע מאיזו מהן פירשתי"
ה"ז מביא ה' מנחות מה' מינים, של ששים עשרונות, שהן שלש מאות עשרונות
"פירשתי מנחה של עשרונות ואיני יודע של כמה עשרונות פירשתי"
ה"ז מביא מנחות של עשרונות מאחד ועד ס', שהן אלף ושמונה ושלשים עשרונות, דברי רבי
וחכ"א: של ששים עשרון.
"פירשתי מנחה של עשרונות, ואיני יודע מאיזה מין פירשתי וכמה עשרונות פירשתי"
ה"ז מביא חמש מנחות מחמשה מינין, של ששים ששים עשרון, מא' ועד ס',
שהן ט' אלפים ומאה וחמשים עשרונות, דברי רבי
וחכמים אומרים: חמש מנחות מחמשת המינין, של ששים עשרון, שהן שלש מאות עשרונים.
"הרי עלי לבונה" - לא יפחות מן הקומץ
רבי יהודה אומר: משקל עשרה דינרין
ר' יוחנן בן ברוקה אומר: כהן מקדשה בכלי שרת ומקטירה
אחרים אומרים: האומר הרי עלי ברזל - לא יפחות מכליא עורב שבהיכל.