ביאור:רקה = לחי
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
שופטים ד כא: "ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה
ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת"
שופטים ד כב: "והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו
ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו "
שופטים ה כו: "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו "
שיר השירים ד ג: "כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"
שיר השירים ו ז: "כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך"
היום רקה מזוהה עם צדע
אבל הרקה מתוארת כפלח הרימון = אדמימות
לכן רקה היא לחי
יהודה רצהבי (בית מקרא קסב) מביא חיזוק לכך:
רס"ג: רקתך = גנתך (לחיך)
יוסיפוס: "בשעה שהיה ישן תקעה לו יעל במקבת מסמר ברזל דרך הפה והלחי ונקבה את הקרקע"
(קדמוניות כרך א עמוד 164 סעיף 208)
ר' יוסף בן עקנין (תלמיד הרמב"ם) בצד הפירוש המקובל "צדע", "ואומר אני כי רקה היא לחי "
רקה = גדה (גדת נחל / נהר)
מדרש: "רקת זו ציפורי, ולמה נקראה שמה רקת? משום שמידלייא (מתרוממת) כרקת דנהר"
גדה = לחי (משחק מילים)
מיכה ד יד: "עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_rqq1_0