ביאור:עז פנים
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
אדם כשר, כאשר הוא נאלץ לשקר או לפגוע בזולת, מרגיש רגשות של בושה או צער, והרגשות הללו מתבטאים בהבעת פניו; אולם, ישנם אנשים שאופיים השתבש עד כדי כך, שהם לא מרגישים כל בושה או צער - הפנים שלהם אינם משתנים כאשר הם משקרים או מזיקים; הפנים שלהם, כביכול, חזקים ועזים יותר (עז = מבוצר ומוגן מפני השפעות חיצוניות ), ולכן הם נקראים עזי פנים, קשי פנים או חזקי פנים:
- (דברים כח נ): "גּוֹי עַז פָּנִים, אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לֹא יָחֹן"- פוגע ומזיק בלי להראות רגשי צער ורחמים.
- (משלי ז יג): "וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ וְנָשְׁקָה לּוֹ, הֵעֵזָה פָנֶיהָ וַתֹּאמַר לּוֹֹ"- משקרת (ראו פיתויי האישה הסוררת ) בלי להראות רגשי בושה ואשם.
- (קהלת ח א): "מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר; חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא"- החכמה היא הכשרון ללמוד מהזולת, ולכן, אדם חכם הוא גם רגיש יותר, ופחות מעז את פניו.
- (דניאל ח כג): "וּבְאַחֲרִית מַלְכוּתָם, כְּהָתֵם הַפֹּשְׁעִים, יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת"- התבונה היא הכשרון לחשוב ולהסיק מסקנות באופן עצמאי, ולכן, אדם נבון הוא לא בהכרח רגיש יותר - הוא יכול להיות גם "עז פנים" וגם "מבין חידות".
- (ירמיהו ה ג): "...הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר; חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע, מֵאֲנוּ לָשׁוּב"- חוטאים בלי להתבייש, נענשים בלי להראות צער; וכן (יחזקאל ב ד): "וְהַבָּנִים קְשֵׁי פָנִים וְחִזְקֵי לֵב, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ד' ה'".
ואולי זו הכוונה גם כאן:
- (איוב ט כז): "אִם אָמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִי, אֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִיגָה"- אחזק את פניי ולא אראה צער על כאביי.
- משלי כא כט: " "הֵעֵז אִישׁ רָשָׁע בְּפָנָיו, וְיָשָׁר הוּא יכין דרכיו " " ( פירוט ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/azpnim