ביאור:משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

על-פי הרב אליהו בן אמוזג ["מבוא לתורה שבעל-פה"], ה' נתן את התורה למשה בעל-פה, ובכל דור כתבו חלקים ממנה לפי הצורך. בתקופת משה רבנו נכתבו חמישה חומשי התורה - שכוללים רק חלק מההלכות שנמסרו למשה בסיני, ושאר ההלכות נשארו בעל-פה; בתקופת יהושע נכתב ספר יהושע - שכולל הלכות נוספות (למשל בעניין ערי המקלט); וכן הלאה. יש הלכות שנשארו בעל-פה עד תקופת המשנה ונכתבו במשנה, יש הלכות שנשארו בעל-פה עד תקופת התלמוד ונכתבו בתלמוד, ויש הלכות שנשארו בעל-פה עוד מאות שנים ונכתבו רק בדורות האחרונים (למשל ההלכות הקשורות לצורה המדוייקת של התפילין).

הנה כמה ראיות לגישה זו, מספר יהושע:

א. ראיות לכך שמשה מסר ליהושע דברי-תורה בעל-פה, מעבר למה שכתוב בתורה שבכתב:

1. לאחר מות משה, אמר ה' אל יהושע (א 7-8): "רק חזק ואמץ מאוד, לשמור לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי--אל תסור ממנו, ימין ושמאל: למען תשכיל, בכול אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות, ככל הכתוב בו: כי אז תצליח את דרכיך, ואז תשכיל". בפסוקים אלה יש כמה ראיות לתורה שבעל-פה:

א. הכפילות בפסוקים מלמדת, שיש הבדל בין "התורה" בפסוק ז לבין "ספר התורה" בפסוק ח - "התורה" בפסוק ז מתייחסת להוראות שאינן כתובות ב"ספר התורה".
ב. המילים "אשר ציווך", בלשון יחיד, מלמדות שבפסוק ז הכוונה לדברים שנמסרו ליהושע בלבד, ולא לכל העם.
ג. הציווי שנאמר לגבי ספר התורה (בפסוק ח) "והגית בו יומם ולילה" מלמד שצריך להתעמק בספר התורה (להפעיל את ההיגיון ) ולהשקיע בו זמן רב. הדברים נאמרו ליהושע, שחי בדור של מתן תורה, כך שהמילים והרעיונות היו מובנים לו היטב, ובכל-זאת נאמר לו שהוא צריך להגות בספר התורה; ניתן להסיק מכאן, שהתורה שבכתב לא היתה ברורה ומובנת מאליה אפילו בדור שבו ניתנה, ו"ספר התורה" הוא למעשה רק ראשי-פרקים שנועדו להזכיר להוגים בה את התורה שבעל-פה.

אך מצד שני:

א. המילה "ספר התורה הזה " מלמדת, שהכוונה בפסוק ח היא לאותו הדבר שנזכר בפסוק ז, כלומר "התורה אשר ציווך משה עבדי" היא "ספר התורה הזה".
ב. המילים "אשר ציווך" נאמרו בלשון יחיד, משום שיהושע היה תלמידו האהוב של משה רבנו, ומשה לימד אותו את התורה באופן אישי (ב"שיעורים פרטיים"), בעוד ששאר העם למדו כולם ביחד.
ג. ייתכן שיהושע היה צריך להגות בתורה, לא כדי להבין את משמעותה, אלא כדי להבין איך ליישם אותה בכל מצב ספציפי (למשל - איך לקרוא לשלום לערים שצרים עליהן, או מה לעשות כאשר מצוות "לא תכרות להם ברית" מתנגשת עם מצוות "לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה", כפי שקרה עם הגבעונים...).

2. ה' אמר למשה (במדבר כז יט) "קח לך את יהושוע בן נון... והעמדת אותו לפני אלעזר הכוהן ולפני כל העדה; וציווית אותו לעיניהם", וגם (דברים ג כח): "וצו את יהושוע, וחזקהו ואמצהו: כי הוא יעבור, לפני העם הזה, והוא ינחיל אותם, את הארץ אשר תראה"; וגם (דברים לא יד): "קרא את יהושוע והתייצבו באוהל מועד, ואצוונו "; מכאן, שהיו ציוויים והוראות שנמסרו ליהושע באופן אישי. אך אפשר לפרש זאת אחרת:

ייתכן שמשה מסר ליהושע הוראות, לא בקשר לפירוש התורה שבכתב, אלא בקשר להנהגת העם, וכפי שפירש רש"י (במדבר כז יט) " דע שטרחנין הם, סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך " וגם (דברים ג כח) " על הטרחות, ועל המשאות, ועל המריבות ".
וייתכן, שה' לא מסר ליהושע הוראות חדשות, אלא רק זירז אותו לקיים את התורה, כדברי רש"י (דברים לא יד) .
וייתכן, שבכל המקומות "ציווי" משמעו "מינוי", כלומר יהושע נצטווה להיות מנהיג, כדברי שד"ל (במדבר כז יט) .

3. בזמן חציית הירדן (יהושע ד י): "והכוהנים נושאי הארון, עומדים בתוך הירדן, עד תום כל הדבר אשר ציווה ה' את יהושע לדבר אל העם, ככל אשר ציווה משה את יהושע..." - בתורה לא נזכר בפירוש שמשה ציווה את יהושע לדבר אל העם דברים כלשהם בזמן חציית הירדן - מכאן שהציווי הזה נמסר בעל-פה עד שהתקיים בימי יהושע.

4. בטקס הר גריזים והר עיבל (יהושע ח לה): "לא היה דבר, מכול אשר ציווה משה--אשר לא קרא יהושע, נגד כל קהל ישראל והנשים והטף, והגר, ההולך בקרבם" - ע"ע מצוות הר גריזים והר עיבל .

אמנם, אפשר להציע הסברים חלופיים לכל מקור בנפרד; אך נראה שהפועל "ציוה", שחוזר בכל המקורות 1-4, מלמד שכולם מתייחסים לאותן הוראות - הוראות שנמסרו בעל-פה ליהושע בלבד, "תורה שבעל-פה".

ב. ראיות (?) לכך שיהושע כתב דברים שקשורים לתורה:

5. יהושע יח ד: "הבו לכם שלושה אנשים, לשבט; ואשלחם, ויקומו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם--ויבואו אליי"

אך בפסוק זה לא מדובר על כתיבת הלכות או פירושים לתורה, אלא על שרטוט מפות של ארץ ישראל לצורך חלוקתה בין השבטים (ע"ע תהליך חלוקת הנחלות )

6. יהושע כד כה-כו: "ויכרות יהושע ברית לעם, ביום ההוא; וישם לו חוק ומשפט , בשכם. ויכתוב יהושוע את הדברים האלה, בספר תורת אלוהים; וייקח, אבן גדולה, ויקימה שם, תחת האלה אשר במקדש ה'".

אך ייתכן שהכוונה כאן לדברי הברית, שכרת יהושע בין ה' לבין עם ישראל בפרק כד (ע"ע הברית בימי יהושע ), ו/או לתקנות שתיקן יהושע כדי לחזק את שמירת הברית הזאת.

ע"ע פרשות ערי המקלט .

מקורות

על-פי מאמר של אראל (הגהה: עופר לביא) שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-02-16.

קיצור דרך: tnk1/nvir/yhojua/tojba