ביאור:מ"ג ויקרא יח יד
עֶרְוַת אֲחִי אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה אֶל אִשְׁתּוֹ לֹא תִקְרָב דֹּדָתְךָ הִוא:
[עריכה]ערות אחי אביך לא תגלה. ומה היא ערותו אל אשתו לא תקרב:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ערות אביך וערות אמך. לשון רש"י, ערות אביך, זו אשת אביך, וערות אמך, להביא אמו שאינה אשת אביו, ערות אשת אביך, לרבות לאחר מיתה. וכן פירש ערות אחי אביך לא תגלה (פסוק יד), ומהו ערותו, אל אשתו לא תקרב. וכן הוא באמת כפי משמעותו הנכון. אבל בגמרא במסכת סנהדרין (נד.) העלו כי ערות אביך וערות אחי אביך על הזכרים ממש, ולחייבו בשוגג שתים. ואני תמה לדעתם, למה לא יזהיר כן בבן ובאח עם ערות נשיהם, ואולי חששה התורה בכבוד הזקנים יותר. אבל כל פסוק ופסוק בפרשה אזהרה אחת, לא באו בפרשה שתי אזהרות בלאו אחד, כי הלאו באחיות כלן וכן הבנות אחת הנה: והנכון בעיני על דרך הפשט, כי ערות אביך וערות אמך לאו אחד הוא ואזהרה אחת, ימנע שלא יבא על אמו, כי בבואו עליה יגלה ערות אביו וערות אמו. וזהו שאמר (כאן) אמך היא, כי עשית בה שתים רעות, שגלית ערות אם וערות אב. ואחרי שהזהיר על ערות אביו שהיא אמו חזר והזהיר על ערות אשת אביו שאינה אמו, ואמר (בפסוק הבא) ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא. וכן, ערות אחי אביך לא תגלה, פירושו אל אשתו לא תקרב, ולכך לא אמר "ואל":
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ערות אביך וערות אמך לא תגלה. ע"ד הפשט הכל לאו אחד, ובאור הכתוב לא תגלה ערות אמך שאם עשית כן אתה מגלה ערות אביך, שהרי ערות אמך ערות אביך היא. וכן בסמוך ערות אחי אביך לא תגלה. וידוע כי אין האזהרה אלא בנקבות, ועל כן פירש אל אשתו לא תקרב דודתך היא, כאלו אמר ערות אחי אביך לא תגלה, ומהו ערות אחי אביך שלא תקרב אל אשתו, שאם עשית כן אתה מגלה ערות אחי אביך:
דודתך היא. חשובה היא כדודתך וכן הנה חנמאל דודי
והנה מה יעשו הסומכים במצות על התורה לבדה כי לא אסר הכתוב אשת אחי האם ולא אם האב ולא אם האם על כן אנחנו צריכים לקבלה ויתכן שלא הזכיר אשת אחי האם כי נלמוד מאשת אחי האב והזכירה בפרשת קדושים גם הנזכרות שלא הזכירם הכתוב דבר על ההוה: [מובא בפירושו לפסוק ט"ז] והאומר למה לא הזכיר הכתוב הבת והיא מפורשת ערות אשה ובתה בתו או שאיננה בתו כי אחר ששכב עם האם נאסרה הבת: