ביאור:מ"ג ויקרא יח ט
עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן:[עריכה]
בת אביך. אף בת אנוסה במשמע: מולדת בית או מולדת חוץ. (יבמות כז) בין שאומרים לו לאביך קיים את אמה ובין שאומרים לו הוצא את אמה כגון ממזרת או נתינה.
מולדת בית או מולדת חוץ. בין שאומרים לאביך קיים את אמה בין שאומרים לאביך הוצא את אמה, כגון ממזרת או נתינה, לשון רש"י. ואינו נכון, כי יצא מזה שאחותו מן העריות לא תהיה בכלל האיסור הזה, והן כולן בכרת חוץ מן הנולדת משפחה ונכרית: ואני תמה על הרב, שהרי בגמרא במסכת יבמות בפרק שני (כג.) מפורש ואימא פרט לאחותו מחייבי לאוין, אמר רב פפא חייבי לאוין תפסי בהו קידושין, דכתיב (דברים כא טו) כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה, וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום, אלא אהובה אהובה בנשואיה שנואה שנואה בנשואיה, ואמר רחמנא כי תהיין לאיש. ואימא פרט לאחותו מחייבי כריתות, אמר רבא אמר קרא (כאן) ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ, בין שאומרין לאביך קיים בין שאומרין לאביך הוצא, ואמר רחמנא אחותך היא. והנה פירושו שאומרים לו הוצא שתוציאנה מביתך שאינה אשתך, ואין קידושין תופסין בה, שהם חייבי כריתות ומיתות בית דין, ואע"פ כן חייב עליה משום אחותו, אבל אחותו מן השפחה ומן הנכרית אינה בכלל האיסור הזה מפני שהולד כמוה: ועל דרך הפשט, יאמר ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת מן הנשואין, שהכניסה האיש לו לבית, או מולדת חוץ, שמצא איש אותה בחוץ ותפשה ושכב עמה וילדה לו, לא תגלה ערותה. הזכיר בבת אמו בין שתולד מן הנשואין או מן הזנות, כי אע"פ שכל אחת משתיהן בת אמו ולא בת אביו, יעלה על הדעת שראוי לנהוג כבוד האחוה במולדת מן הנשואין ולא בבאין מן הזנות שהכל הפקר, ולכך הוצרך הכתוב להזהיר על הכל: ועוד הזכיר באחותו מן האב כתוב אחר (פסוק יא), ערות בת אשת אביך מולדת אביך, והיא אחותו בת אביו מן הנשואין. והוצרך להזכיר זה, בעבור שהזכיר ערות אחותך בת אביך סתם, ופירש בבת אמו מולדת בית, בנשואין, או מולדת חוץ, בזנות, ויחשב מזה בבת האב מן הזנות שתהיה מותרת, כי אולי לא תחוש התורה לשאר האיש הבא מן הזנות בעבור שאין הנולדים ידועים לו, ולכך ביאר ואמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך, להגיד כי בת אביו הנזכרת בתחילה אינה בת אשת אביו. ובעבור שהיה בבני נח איסור באחוה מן האם ולא מן האב, (סנהדרין נח.) יפרש הכתוב כי בישראל כולן שוות באיסור: והנכון בפשט הכתוב הזה, מה שאמרו חכמים בגמרא במסכת יבמות (כב:), הבא על אחותו והיא בת אשת אביו, שאינה אמו, חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו, ומפרש שם, מכדי כתיב כאן ערות אחותך בת אביך, בת אשת אביך מולדת אביך למה לי, שמע מינה לחייבן משום אחותו ומשום בת אשת אביו. ויכפול הכתוב בלאוין, לחייב על כל שם ושם, כי אפילו בשרצים יכפול לאוין רבים בשם אחד ללקות עליהם:
מולדת בית או מולדת חוץ. פנויה כך נראה בעיני לפי פשוטו
מולדת בית. שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין: מולדת חוץ. חוץ מהמנהג ויש אומרים כי פירוש מולדת כמו יולדו על ברכי יוסף שגדלה עמך בבית או היא במקום אחר ומדינה אחרת וגדלה בחוץ מבית האב עמך. ואחר כך הזכיר בת בנך:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ערות אביך וערות אמך לא תגלה. ע"ד הפשט הכל לאו אחד, ובאור הכתוב לא תגלה ערות אמך שאם עשית כן אתה מגלה ערות אביך, שהרי ערות אמך ערות אביך היא. וכן בסמוך ערות אחי אביך לא תגלה. וידוע כי אין האזהרה אלא בנקבות, ועל כן פירש אל אשתו לא תקרב דודתך היא, כאלו אמר ערות אחי אביך לא תגלה, ומהו ערות אחי אביך שלא תקרב אל אשתו, שאם עשית כן אתה מגלה ערות אחי אביך: וע"ד מדרש רז"ל הן שני לאוין, שכן דרשו ערות אביך זו אשת אביך, וערות אמך זו אמו שאינו אשת אביו. ומה שחזר ואמר ערות אשת אביך, לרבות לאחר מיתה. ערות אחותך בת אביך, שאינה מאמך, או בת אמך, שאינה מאביך, מולדת בית או מולדת חוץ, כלומר בין שתהיה אחותך מן הנשואין בין שתהיה מן הזנות יש לך לנהוג בה כבוד האחוה ולא תגלה ערותה. ומה שחזר ואמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך, הכל אחד עם מה שהזכיר ערות אחותך בת אביך, שאינה מאמך, אלא לעבור עליה בשני לאוין, כי מי ששוכב עם אחותו בת אביו שאינה מאמו, עובר משום אחותך בת אביך ומשום ערות בת אשת אביך מולדת אביך: