ביאור:מ"ג דברים כח כב
יַכְּכָה יְקֹוָק בַּשַּׁחֶפֶת וּבַקַּדַּחַת וּבַדַּלֶּקֶת וּבַחַרְחֻר וּבַחֶרֶב וּבַשִּׁדָּפוֹן וּבַיֵּרָקוֹן וּרְדָפוּךָ
[עריכה]יככה ה' בשחפת. הזכיר השם המיוחד ולא אמר יככה אלהים, והנה הוא מדת הדין במקום זה, וכמוהו (בראשית ו) ויאמר ה' אמחה, (שמות יד) ה' ילחם לכם, שהוא מדת הדין, כי כן מצינו שם אלהים מדת הרחמים במקומות רבים, כמו (בראשית ח) ויזכור אלהים את נח, (שם כ) וירפא אלהים את אבימלך, כי כל אחת מן המדות זו כלולה בזו, ומפני זה הזכיר יככה בתוספת ה"א להורות על מדת הדין המיסרת את האדם, והוא שכתוב (ויקרא כו) ויספתי ליסרה אתכם שבע, בתוספת ה"א הנקראת שבע ומיסרת בשבע פורעניות, וכן הזכיר כאן שבע חליים בשחפת ובקדחת וכל השאר:
בשחפת. שבשרו נשחף ונפוח: ובקדחת. לשון (דברים לב) כי אש קדחה באפי והוא אש של חולים מלוו"י בלע"ז (פיבער היטץ) שהיא חמה מאוד: ובדלקת. חמה יותר מקדחת ומיני חלאים הם: ובחרחר. חולי המחממו תוך הגוף וצמא תמיד למים ובלע"ז אשטרינמנ"ט (בראנד) לשון (איוב ל) ועצמי חרה מני חרב. (ירמיה ו) נחר מפוח מאש: ובחרב. יביא עליך גייסות: שדפון וירקון. מכת תבואה שבשדות: שדפון. רוח קדים אשילד"ה בלע"ז (זאנענפערבראנט): ירקון. יובש ופני התבואה מכסיפין ונהפכין לירקון קמ"א בלע"ז (גלעב):
בשחפת וגו'. מיני חלאים הם. קדחת ודלקת וחרחר. מיני חמימות הם:
בשחפת. יש אומרים שהם מיני חלאים: בקדחת. בכל יום. מגזרת כי אש קדחה באפי. ומהומה ומגערת ושחפת וקדחת ודלקת שם התואר: וטעם ובדלקת. שלישית או רביעית: ובחרחור. מגזרת וחרה נחושתה ובחרב. מגזרת חורב: ובשדפון. נפיחות וכן שדופות קדים. ויש אומרים הפוך והטעם דקוק: ובירקון. כמשמעו בלשון קדר. ויש אומרים כי אלה חליים בזרע ובשדפון כמו שדופות קדים והעד הכיתי אתכם בשדפון ובירקון. על כן אחריו והיו שמיך וכן בפרשת אם בחקותי:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע כתוב כאן שם" וכו']
עַד אָבְדֶךָ:
[עריכה]עד אבדך. תרגום עד דתיבד כלומר עד אבוד אותך שתכלה מאליך: