ביאור:מ"ג דברים כח יא
וְהוֹתִרְךָ יְקֹוָק לְטוֹבָה[עריכה]
וטעם והותירך. אם תהיה רעה בארץ ורעב מארה אתה תשאר לטובה:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה הזכרתם של פירות אלו" וכו']
והותרך ה' לטובה. שתהיה הצלחתך בקנינים וזולתם, יתרה מהצלחת שאר המצליחים בהם. ובאלה הברכות שהיו בבית שני סיים.
[מובא בפירושו לפסוק י'] ויראו ממך. וסמיך ליה והותירך ה'. לומר שבזכות התפילין יותיר ימים דכתיב ה' עליהם יחיו (ישעיה לח, טז):
בִּפְרִי בִטְנְךָ וּבִפְרִי בְהֶמְתְּךָ וּבִפְרִי אַדְמָתֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:[עריכה]
והותירך ה' לטובה בפרי בטנך. הגם שכבר אמר למעלה ברוך פרי בטנך, לפי שיעוד הראשון הוא כנגד תלמוד תורה ויעוד זה הוא כנגד שמירת המצות לזה הוצרך לפרט שכר כל א' שאין א' נלמד מחברו, ודקדק לומר והותירך ה' לטובה ולא אמר ברוך פרי בטנך, לפי שיעוד זה הוא מדה טובה שמכוונת כנגד שמירת מצות לא תעשה, והכוונה היא כי לפי שבאמצעות שמירת האדם עצמו מהעבירות לא ידבקו בו כוחי הרע שמזה יסובב שהבנים היוצאים ממנו יהיו מבחינת הרע, ועיין מה שכתבנו באורך בפרשת ויחי בפסוק ראובן בכורי אתה ויערבו לך הדברים, לזה אמר ביעוד שמירת מצות לא תעשה והותירך ה' לטובה בפרי בטנך שיהיו הבנים הנותרים אחריך למדה טובה ולא למדה רעה, ואומרו בפרי בהמתך ובפרי אדמתך לומר שמצד שמירת מל"ת יתקיימו בידו ב' דברים אלו כמו שיעדם לשכר תלמוד תורה ככתוב למעלה: