ביאור:מ"ג דברים כח יד
וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול[עריכה]
[מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ו פסוק י"ג] וריקי מוח אמרו כי הקללות רבות מהברכות ולא אמרו אמת רק נאמרו הברכות כלל ונאמרו בקללות פרטים לירא ולהפחיד השומעים. והמסתכל היטב יתברר לו דברי:
[מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ו פסוק י"ג] ודע כי פסוקי האלות רבים מפסוקי הברכות, וכן באלות של משנה תורה, והיה זה כדי לאיים על הבריות ולהפחידם על העבירות ברבוי הקללות, וכן מצינו בשכינה שהיא מדת הדין היתה כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל (שמות כד), והרחמים בקרבה, וזה סוד הכתוב (תהלים מה) כל כבודה בת מלך פנימה, באורו כי המדה הנקראת כל שהיא מדת כבודה כלומר מדת הכבוד בת מלך היא מבפנים אע"פ שהיא לבושה מבחוץ במשבצות זהב: ואמרו במדרש לא תאמר כשבא לברך מיעט בברכות וכשבא לקלל רבה בקללות, לכך בברכות מתחיל באל"ף ומסיים בתי"ו שהן אותיות רחוקות זו מזו, לרמוז שהברכות יהיה להן עיקר, אבל בקללות מתחיל בוא"ו ומסיים בה"א לרמוז שילכו להן אחור שאין להן עיקר, שהרי מוא"ו לה"א לא כלום:
לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם:[עריכה]
ולא תסור מכל הדברים. נמשך עם "כי תשמע" (פסוק יג). שיבואו עליך כל הברכות האלה, כאשר תשמע למצותיו וכאשר לא תסור ימין ושמאל מכל הדברים אשר אנכי מצוך בענין עבודה זרה. שאם תלך אחרי אלהים אחרים לעבדם, כבר סרת מכל מצותיו ואין חפץ כלל בכל המצות שתעשה. ואיננו כדברי בעל ההלכות שמנאו מצות לא תעשה:
[מובא בפירושו לפסוק י"ג] כי תשמע. בלב לשמור ולעשות והכלל שלא תסור מאחרי השם לעבוד עבודת כוכבים כי הוא עיקר כל העבירות לכפור בעיקר והפך זה יחוד השם לשמור ולעשות כי עיקר השמירה המעשה:
ולא תסור מכל-הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל. שלא ישנו את מצות האל יתברך, בפרט ענין המשפט, ולא ימירו את שאר המצות במנהגי הדיוט ומצות אנשים מלומדה, כל שכן כשיעשו זה לכבוד קדמונים, שהנהיגו אותם המנהגים לא לכבוד קונם ולא לשמור מצותיו, כי בזה האופן אין לך "ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם" גדול מזה, בחידוש דת לכבוד קדמונים, אשר נחשבו אלהים שופטים בארץ (ע"פ תהלים נח, יב).