ביאור:מ"ג בראשית נ ט
וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים[עריכה]
ויעל עמו. העלה יוסף עמו גם רכב גם וגו'. כמו ויעל עולות. לשון מפעיל:
גם רכב גם פרשים. שהיה נחשב לאיש חיל בעיני אנשי המלחמה.
[מובא בפירושו לפרק מ"ט פסוק ל"א] וזה טעם: ויעל עמו גם רכב גם פרשים (להלן נ ט), כי ידע זדון עשו ובניו. וכן היה מעשה, כי מצינו בספר דברי הימים ליוסף בן גוריון (הוא ספר יוסיפון) וזולתו מספרי הקדמוניות, כי בא צפו בן אליפז בן עשו ועשה עמהם קטטה על זה עד שערכו מלחמה ותגבר יד יוסף ותפשו עם מבחר גדודיו והביאום למצרים ועמד שם בתפיסה כל ימי יוסף, וברח משם במותו והלך לארץ כאנפנייא ומלך על כתים ברומא, ובסוף הומלך על כל ארץ איטלייא, והוא אשר מלך ראשון על רומה, והוא אשר בנה ההיכל הראשון והגדול מאשר נבנו ברומה. וגם רבותינו (סוטה יג.) הזכירו מזה הענין מקטטת עשו במערה.
ויעל עמו גם רכב גם פרשים. כדי להשמר בדרך ושלא יעכבום על הקבורה עשו ובניו, כי יוסף היה יודע זדון לבם, כמו שנמצא כתוב בספר יוסף בן גוריון כי צפו בן אליפז בן עשו ערב להם בדרך והתקוטט על זה עמהם עד שערכו מלחמה ותגבר יד יוסף ותפש אותו עם מבחר גבוריו והביאוהו למצרים ועמד שם כל ימיו בבית האסורים עד שמת יוסף וכאשר מת יוסף ברח משם והלך לארץ כנפני"א ומלך על כתיים ברומי ובסוף מלך על ארץ יון איטליא והוא היה המלך הראשון ברומי והוא בנה ההיכל הראשון ברומי וע"כ אמר הכתוב גם רכב גם פרשים כי מלבד הרכב והפרשים שעלו עמו דרך כבוד עלו עמו אנשי מלחמה כגון תיירים ושומרים להיותם נלחמים כנגדם אם הם צריכים לכך וזה טעם הגמין הבאים לרבות:
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ויעל יוסף לקבור את אביו. מצינו ט' כתות שעלו עמו לקברו. א' ויעל יוסף לקבור את אביו. ב' ויעלו אתו כל עבדי פרעה אלו השרים. ג' זקני ביתו. ד' וכל זקני ארץ מצרים. ה' וכל בית יוסף, אשתו ושפחותיו ובניו. ועבדיו ו' ואחיו, אחי יוסף כלן. ז' ובית אביו הגדולים זולתי הטף. ח' ויעל עמו גם רכב. ט' גם פרשים:
וַיְהִי הַמַּחֲנֶה כָּבֵד מְאֹד:[עריכה]
ויהי המחנה כבד מאד. יתכן לומר כי ירמוז גם למחנה העליונים שבאו לשמרו עתה במותו כמו שבאו אליו לשמרו בחייו, ואולי המחנה הזה הם אותם מלאכי אלהים שפגעו בו שקראם (בראשית לב) מחנה אלהים ומזה אמר כבד מאד, ויש בשתי המלות רמז על השם המיוחד בחשבונו ומלויו: