ביאור:מ"ג בראשית ו ח
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְקֹוָק:
[עריכה]וטעם ונח מצא חן בעיני ה'. שהיו כל מעשיו לפניו נאים ונעימים. וכן כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם (שמות לג יז), כדרך ויתן חנו בעיני שר בית הסוהר (להלן לט כא), ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה (אסתר ב טו). והזכיר זה כנגד מה שאמר בדורו שהיו כל מעשיהם לעצבון לפניו יתברך, ואמר בו שהיה לחן בעיניו. ואחר כן סיפר מדוע היה טוב לפני האלהים, כי היה צדיק תמים:
ונח מצא חן בעיני ה'. כלומר אלו רשעים ראויים להמחות וזה הצדיק ראוי להנצל כי מצא חן בעיני ה'. ונתבאר בכאן העונש והשכר מפורש, עונש לרשעים במי המבול ושכר לנח הצדיק בהצלה ובמציאות החן, וזהו שאמר שלמה ע"ה (משלי כב) נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב:
ונח מצא חן. להציל גם בניו ובנותיו, לא מפני שהיה ראוי לכך, אבל על צד חנינה זכהו האל יתברך לזה, כאמרו (יחזקאל יד, יד טו) "והיו שלשת האנשים האלה בתוכה, נח דניאל ואיוב וגו'. חי אני, נאום ה' אלהים, אם בנים ואם בנות יצילו, המה לבדם ינצלו". וזה כי לא למדו את דורם לדעת את ה', כאברהם משה ושמואל וזולתם, כאמרם זכרונם לברכה, אמר רבי יוחנן: זו עילם והם דניאל וחבריו זכתה ללמד ולא זכתה ללמד (פסחים פז, א). וכן נח, אף על פי שהוכיח על המעשים המקלקלים ענין המדינות, לא הורה אותם לדעת האל יתברך וללכת בדרכיו, אף על פי שהוא היה "צדיק תמים" בעיון ובמעשה. כי אמנם הצדיק המשלים עצמו בלבד, הוא ראוי שימלט עצמו בלבד, אבל המשלים גם את זולתו, הוא ראוי שימלט גם את זולתו, כי בזה יש תקוה שיחזירם בתשובה, כאמרם זכרונם לברכה: אם ראית תלמיד חכם שסרח ביום, אל תהרהר אחריו בלילה, שודאי עשה תשובה.
[מובא בפירושו לפסוק ז'] ויאמר ה' אמחה וגו'. הוצרך לומר כי נחמתי וגו' ולא הספיק במה שאמר בסמוך, בא לומר שטעם שאמר אמחה הוא לצד שניחם על עשייתם לא לצד מעשיהם הרעים, כי יש הפרש אם הכליון יהיה לצד מעשיהם הרעים ימצאון שלא יתחייבו כליה והם אותם שלא הגיעו לעונשין, ואם יהיה הכליון לצד כי ניחם ה' קטן וגדול שם הוא בכלל הגזרה, ולזה אמר אמחה וגו' כי נחמתי כי עשיתים ולטעם זה אין נמלט, ולזה אמר תכף ומיד ונח מצא חן בעיני ה' פירוש לא לצד מעשיו כי בבחינת החזרה שחזר ה' מבריאת האדם לא יצילנו היותו צדיק ולזה הוצרך לומר מצא חן ולא מחאו. ואין מזה הוכחה לומר כי לא היה צדיק כי הגם שהיה צדיק לא תצילנו צדקתו אלא בחינת החן שהשיג מאמצעות בחינת המצות, כי יש לך לדעת כי יש מצוה שתועלתה היא להמשיך חן על האדם, או בבחינת ג' או ד' מצות ידועות, וה' לא הודיע תועליות המצות לטעם שאמרו ז"ל (תנחומא עקב) שירוצו כל העולם לתועליות, וזה נח זכה ומצא החן גם שמו יגיד כן נח חן:
ונח וגו'. באשר לא חזר מעיקר הבריאה ע"כ מצא נח חן שיהא הוא ראוי לבנות ממנו העולם כמו שהי ובסדר אחר:
חן. מגזרת רחמים וממנה תחנה ומשקלו קץ ושניהם מפעלי הכפל וטעם מציאת חן כמו לא חסה עליך עין: