ביאור:מ"ג במדבר טז יא
לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְקֹוָק
[עריכה]לכן. בשביל כך אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה' כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן ולא לנו הוא המחלוקת הזה:
לכן. על כן קשרתם אתה וכל עדתך שאתם נועדים על השם והטעם כמו ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו שעשו וועד להריב עם השם וכן בהצותם על ה'. ויש אומרים כי ה"א הנועדים נוסף:
לכן אתה וכל עדתך. לכן, בשביל כך, אתה וכל עדתך הנועדים על ה', כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן, ולא לנו המחלוקת הזה, לשון רש"י. ואם כן, יאמר אתה וכל עדתך אתם הנועדים על ה' לא על אהרן. ור"א אמר, כי ה"א הנועדים נוסף. ויתכן שיאמר, לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה', כי לא על אהרן, היו לפני השם עם אהרן מחר. ומקרא קצר הוא בתנאים אשר הזכיר. וענין הכתוב, כי מתחלה דבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר ויודע ה' וגו', ואחר כך חזר לדבר עם קרח רב לכם בני לוי, ואמר לקרח לבדו שמעו נא בני לוי, ולכך חזר ואמר אתה וכל עדתך הנועדים על ה', כי אין עליו לבדו העונש רק על כל עדתו כי כלם נועדים על ה':
לכן אתה וכל עדתך. הם אותם הנועדים על ה':
לכן אתה וכל וגו'. אומרו לכן הוא שבועה, והשבועה היא שנועדים על ה' וזה הוא שיעור הדבר אתה וכל עדתך הנועדים בשבועה שעל ה' אתם נועדים לסתור דבריו, ואמר כן אולי ירתעו וירעדו מלהחזיק במחלוקת:
לכן אתה וכל עדתך הנועדים. כלומר מה שאתם נועדים על ה' אתם נועדים, כלומר לא עשיתם ועד עלינו כי אם על ה' עשיתם, כענין שכתוב (תהלים ב) ורוזנים נוסדו יחד וגו', וכענין שכתוב (במדבר כו) בהצותם על ה':
לכן אתה וכל עדתך הנעדים. אני אומר לכם על ה'. דעו שאני משליך על ה' יהבי, שיתבע הוא עלבוני, ולא אתקומם אני עליכם כלל.
[מובא בפירושו לפסוק ט'] המעט מכם וגו'. לכם לא נאמר אלא מכם, לפי שמדבר על המרד והמעל היוצא מכם וכי דבר מועט וקטן הוא מרד כזה שמי שנותנין לו איזו מינוי יערער על שלא נתנו לו עוד מינוי גדול מזה. וי"א שמדבר כלפי המיעוט שהלוים המעטים מכל השבטים, כי הבדיל ה' אתכם וגו' והיינו לעבודת ארון המכלה בכם, ובקשתם גם כהונה ותסתכנו ביותר כי כל הקרב הקרב ביותר אל ארון ברית ה' מסוכן ביותר,
[מובא בפירושו לפסוק א'] אמנם לפי מה שמסיק במדרש, קרח. שעשה קרחה בעולם כו', נראה שדעת בעל המדרש זה לומר שקרח חלק על מציאת השי"ת כמ"ש הנועדים על ה'. בהצותם על ה'. (במדבר כו ט) והיכן מצינו שקרח נועד על ה' אף על פי שארז"ל (סנהדרין קי) שהחולק על רבו כחולק על השכינה מ"מ היא גופא קשיא למה יהיה כחולק על השכינה, אלא לפי שקרח טען שהעולם קדמון כקדמות השי"ת והוא מחוייב המציאות, והוצרך לכפירה זו כדי לחזק מחלוקתו כי הוא טען ואמר כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. ודעתו לומר שאין יתרון ושררה לשום נוצר על חבירו כדרך שאין קדימה ח"ו לו ית' על ברואיו וז"ש ובתוכם ה'. והיה ראוי להיות ה' בראשם ולא בתוכם באמצע אלא הורה והודה כביכול שאין לו קדימה ק"ו בן בנו של ק"ו מדוע תתנשאו אתם,
וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תלונו תַלִּינוּ עָלָיו:
[עריכה]מה הוא. מה פשעו מה הוא עושה:
ואהרן מה הוא. מה עושה לכם ומה פשעו אצלכם שאתם מערערים על כהונתו:
[מובא בפירושו לפסוק ט'] ואהרן מה הוא. כי לעולם היה עניו ביותר ואינו מחשיב את עצמו לכלום ע"כ הוא מתקיים אע"פ שהוא קרוב אל ה' ביותר כמ"ש (סנהדרין יד) הוי קבל וקיים, אבל כל מי שאינו בערכו בגדר הענוה אינו מתקיים אם יבא לפני ה' בלב גס.
תלינו עליו. תלונו כתיב. וי להם שהרהרו על רבם: