ביאור:מ"ג במדבר טז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם[עריכה]


הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר[עריכה]


לֹא נַעֲלֶה:[עריכה]