ביאור:כולם משחיתים - בפה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ירמיהו ו כח: "כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה".

השחתה, אם כך, יכולה להיות בפה והריהי כחרב לכל דבר ועניין. אל יראה לנו מוזר הביטוי המטאפורי, שכן התנ"ך רגיל בו. לכן גם אם יאמר לנו אדם, למשל, שהוא מרגיש ערום, בעוד הוא לבוש, אל נביט בו בעין רעה, אלא נפתח הבנה לסוג כזה של דיבור. אלה הדברים הרוחניים, גם אם הם מתייחסים לגוף, וכדי לבטא אותם אין דרך אחרת מאשר הביטוי המושאל.

ואם כך, זהו כנארה גם מה שמתכוון הכתוב -

ישעיהו א ד: "הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור"

אף כי יש כתובים שבהם המשמעות הישירה היא יותר הגיונית, כמו -

ישעיהו נד טז: "הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל" (פירוט)

ולפעמים שתי האפשרויות תיתכנה, כמו -

ירמיהו ב ל: "לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית"

וישנו גם תיאור מופלא של תחושה, שהיום הייינו מכנים אותה פסיכיאטרית, של קלקול גופני, שהוא בעצם תחושה נפשית -

דניאל י ח: "ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח".

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhoffer1 @ netvision.net.il וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-02-09.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1106_2