ביאור:ירושלמי נדרים ג ג - מעומד
משנה
[עריכה]- נידרי אונסין:
- הדירו חבירו שיאכל אצלו;
- חלה הוא, או שחלה בנו, או שעיכבו נהר,
- הרי אילו נדרי אונסין.
גמרא
[עריכה]- מפני שחלה; הא אם לא חלה, לא?[1]
- אמר רבי ירמיה: דרבי מאיר היא, דרבי מאיר אמר: אסור עד שיתן.
- אמר רבי יוסה: ולמה לית אנן פתרין לה דברי הכל?
- כיי דמר רבי זעירא: בסתם חלוקין; מה אנן קיימין? אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודי, דברי הכל אסור. אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודך אמרת, דברי הכל מותר.
- אמר רבי הילא: כן אורחא דבר נשא מימור לחבריה כורוסתי בייה[2].
הערות וביאורים
[עריכה]- ^ פירוש, והא נדרי זירוזין הוא, דיכול לומר: כלום אמרת אלא מפני כבודי, זהו כבודי, כדלקמן משנה נדרים ח ז.
- ^ לא ברורה משמעות "כורוסתי בייה".