ביאור:ירושלמי נדרים ג ג - מעומד

• למהדורה הרגילה

משנה

• נידרי אונסין:

הדירו חבירו שיאכל אצלו;

חלה הוא, או שחלה בנו, או שעיכבו נהר,

הרי אילו נדרי אונסין.

גמרא

• מפני שחלה; הא אם לא חלה, לא?^[1]

אמר רבי ירמיה: דרבי מאיר היא, דרבי מאיר אמר: אסור עד שיתן.

אמר רבי יוסה: ולמה לית אנן פתרין לה דברי הכל?

כיי דמר רבי זעירא: בסתם חלוקין; מה אנן קיימין? אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודי, דברי הכל אסור. אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודך אמרת, דברי הכל מותר.

אמר רבי הילא: כן אורחא דבר נשא מימור לחבריה כורוסתי בייה^[2].

הערות וביאורים

1. פירוש, והא נדרי זירוזין הוא, דיכול לומר: כלום אמרת אלא מפני כבודי, זהו כבודי, כדלקמן משנה נדרים ח ז.
2. לא ברורה משמעות "כורוסתי בייה".