לדלג לתוכן

ביאור:ירושלמי נדרים ג ג - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משנה[עריכה]

  • נידרי אונסין:
הדירו חבירו שיאכל אצלו;
חלה הוא, או שחלה בנו, או שעיכבו נהר,
הרי אילו נדרי אונסין.


גמרא[עריכה]

  • מפני שחלה; הא אם לא חלה, לא?[1]
אמר רבי ירמיה: דרבי מאיר היא, דרבי מאיר אמר: אסור עד שיתן.
אמר רבי יוסה: ולמה לית אנן פתרין לה דברי הכל?
כיי דמר רבי זעירא: בסתם חלוקין; מה אנן קיימין? אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודי, דברי הכל אסור. אם בזה אומר: מפני כבודי, וזה אומר: מפני כבודך אמרת, דברי הכל מותר.
אמר רבי הילא: כן אורחא דבר נשא מימור לחבריה כורוסתי בייה[2].


הערות וביאורים[עריכה]

  1. ^ פירוש, והא נדרי זירוזין הוא, דיכול לומר: כלום אמרת אלא מפני כבודי, זהו כבודי, כדלקמן משנה נדרים ח ז.
  2. ^ לא ברורה משמעות "כורוסתי בייה".