ביאור:חבקוק א טו
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:חבקוק א טו.
חכה - חרם - מכמורת
[עריכה]חבקוק א טו : "כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ, וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל"
"- הצבא הבבלי כובש את כל המדינות: קודם את הגדולות - כמו לוייתן שמעלים מהמים בחכה; אחר-כך את הבינוניות - כמו דגים שגוררים מהמים בחרם (מלכודת); ובסוף את הקטנות - כמו דגיגים שאוספים מהמים במכמורת (רשת); והוא אינו מרגיש כל צער על כן - על המוות שהוא גורם לעמים אחרים, אלא הוא שמח ומלא גיל."
חכה - חרם - מכמורת
[עריכה]חכה היא חבל המחובר לקרס. היא משמשת לציד יצורי-מים גדולים כמו לויתן, איוב מ כה : "תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה, וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ". הקרס נתפס ב חֵךְ של הלויתן - מכאן המילה חכה (ע"פ ספר המילים של שבי"ל ) . בעזרת החבל מושכים ומעלים את הלויתן מהמים.
חרם הוא מלכודת, כמו ב קהלת ז כו : "אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ" ( פירוט ). דייגים פורשים חרמים רבים על-פני המים כדי ללכוד את הדגים הבינוניים, ואז גוררים את החרמים אל החוף, יחזקאל כו ה : "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם", יחזקאל כו יד : "וּנְתַתִּיךְ לִצְחִיחַ סֶלַע מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה", יחזקאל מז י : "וְהָיָה יעמדו[עָמְדוּ] עָלָיו דַּוָּגִים מֵעֵין גֶּדִי וְעַד עֵין עֶגְלַיִם, מִשְׁטוֹחַ לַחֲרָמִים יִהְיוּ; לְמִינָה תִּהְיֶה דְגָתָם, כִּדְגַת הַיָּם הַגָּדוֹל רַבָּה מְאֹד".
מכמורת היא רשת צפופה, שפורשים על-פני המים כדי ללכוד בבת-אחת כמות גדולה של דגיגים, ישעיהו יט ח : "וְאָנוּ הַדַּיָּגִים, וְאָבְלוּ כָּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה, וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ", תהלים קמא י : "יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד, אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר", ואולי גם ישעיהו נא כ : "בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר, הַמְלֵאִים חֲמַת ה' גַּעֲרַת אֱלֹהָיִךְ".
הפסוק מתאר את אסטרטגיית הכיבוש של הבבלים: "ומצייר, שתחילה כבש מדינות מיוחדות אחת אחת ובכח גדול כמעלה בחכה, ואחר-כך יגורהו בחרמו - אגר את המדינות הקטנות מהם המפוזרות בקל יותר כאוסף ע"י החרם, ואחר-כך ויאספהו במכמרתו - אסף כל העמים בשבי כאוסף כל דגי הים הקטנים ע"י המכמורת; על כן ישמח ויגיל על רוב הצלחתו:" ( מלבי"ם ) .
בבלים לעומת אשורים
[עריכה]הכיבוש הבבלי נמשל לאיסוף דגים; הכיבוש האשורי - שני דורות מוקדם יותר - נמשל לאיסוף ביצי ציפורים, ישעיהו י יד : "וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף".
על כן ישמח ויגיל
[עריכה]אם היה אפשר לחשוב, שהכובש הבבלי פועל מתוך חוש-צדק כלשהו, כמו ב חבקוק א יב : "ה' לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ, וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ" ( פירוט ), הנה ההוכחה שזה לא נכון. שופט צדק, גם כשהוא צריך להעניש, עושה זאת בחרדה רבה - שמא טעה ופגע בחף-מפשע. הבבלי אינו חרד ואינו מצטער - להיפך, הוא ישמח ויגיל על כל "דג" חדש שהוא מצליח ללכוד. הוא פועל להנאתו בלבד, לשמח את עצמו, ולא כדי להביא צדק כלשהו לעולם: "אין זה מדרכם של שופטים לשמוח לאידם של הנדונים" (דעת מקרא) .
לעיון נוסף
[עריכה]ראו עוד: מבנה הפרק כולו - תוכחת חבקוק ותשובת ה' .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חכה - חרם - מכמורת
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-03-17.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/xv-01-15