ביאור:במדבר כא כז
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר כא כז.
על כן יאמרו המושלים בואו חשבון
[עריכה](במדבר כא כז): "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים 'בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן, תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן'"
מי הם המושלים? מדוע הם אמרו 'בואו חשבון'? ומדוע זה נכתב בתורה?
1. ב"ספר הישר" מסופר, שכאשר סיחון מלך האמורי נלחם במואב, הוא הזמין את בעור ובנו בלעם כדי שיברכו אותו ויקללו את מואב. נאומי הברכה והקללה שלהם נקראים משל, כמו שנאמר על בלעם ב (במדבר כג ז): "וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר... לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל", ולכן הם נקראים מושלים. הפסוק שלנו מתאר את הברכה שאותם מושלים בירכו את סיחון - שיזכה לבוא אל חשבון ולכבוש אותה והיא תיקרא על-שמו. הפסוקים הבאים (פסוקים 28-29) מתארים את הקללה שאותם מושלים קיללו את מואב - שארצם תישרף והם יהיו פליטים וילכו בשבי. כל זה נכתב בתורה כרקע לפרשה הבאה, שבה בלק בן ציפור הזמין את בלעם לקלל את ישראל, (במדבר כב ו): "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה כִּי עָצוּם הוּא מִמֶּנִּי, אוּלַי אוּכַל נַכֶּה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ; כִּי יָדַעְתִּי אֵת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר"- בלק ידע מניסיונו ונסיון עמו, שהקללה של בלעם 'עובדת' ( רש"י ) .
- אמנם לפי זה קשה, מדוע סיחון מלך האמורי לא הזמין את בלעם לקלל את ישראל, ונפל בקרב לפניהם? - אולי סיחון זלזל בכוחם של ישראל וחשב שאין צורך לשלם לבלעם "מלוא ביתו כסף וזהב".
2. בספר שופטים מתוארת מחלוקת ממושכת בין עם ישראל לבין בני דודיו - עמון ומואב - על השטחים שממזרח לירדן. המחלוקת נמשכת 300 שנה - עד ימי יפתח הגלעדי, (שופטים יא יג): "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן אֶל מַלְאֲכֵי יִפְתָּח 'כִּי לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אַרְצִי בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרַיִם מֵאַרְנוֹן וְעַד הַיַּבֹּק וְעַד הַיַּרְדֵּן'"... (שופטים יא טו): "וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יִפְתָּח לֹא לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מוֹאָב וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן"( פירוט ). עמון ומואב טענו שהשטחים האלו ניתנו לבני לוט, כמו שאכן כתוב ב (דברים ב ט): "וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אֶל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", (דברים ב יט): "וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה, כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה". אולם, בני ישראל טענו שהם לא לקחו את השטחים מבני לוט - הם כבשו אותם מהאמורי, אחרי שהאמורי כבשו אותם מבני לוט. כראיה לטענה זו, מביאה התורה את דבריהם של "המושלים" - משוררים ונואמים, המתארים במשליהם את כיבוש מואב ע"י סיחון. המטרה היא להראות, שכיבוש מואב ע"י סיחון היה כל-כך ידוע ומפורסם, עד שהפך למשל ולשיר מקובל בכל האיזור ( רמב"ן ) .
3. במדרשים, הפסוק הוא משל על הצדיקים, המושלים ביצרם. בכל פעם שהם מרגישים פיתוי לעבור עבירה, הם אומרים: בואו נעשה חשבון ונראה איזו הנאה רגעית תהיה לנו מהעבירה, ואיזה רווח עצום יהיה לנו אם נתגבר ונקיים מצווה במקום; איך ייבנו ויכוננו חיינו אם נתעורר ונשיח בדברי תורה: "עַל כֵּן יֵימְרוּן בְּחִידְתָא מְתוּלַיָיא, אָמְרִין צַדִיקַיָא דְשָׁלְטִין בְּיִצְרֵיהוֹן: אִיתוּ וְנַחְשׁוֹב זֵיינָא דְעוּבְדָא טָבָא כֻּלוֹ קֳבֵיל אַגְרָא וַאֲגַר עוֹבָדָא בִּישָׁא כֻּלוֹ קֳבֵיל זֵיינָא, יִתְבְּנֵי וְיִשְׁתַּכְלַל דְמִיתְעַר וּמְשִ¦יחַ בְּאוֹרַיְיתָא:" (ירושלמי-יונתן) . פירוש זה משתלב עם הפירוש הקודם: הפסוק בא ללמדנו, שכיבוש מואב ע"י סיחון היה כל-כך מפורסם, עד שהפך משל לעניינים רוחניים.
תגובות
[עריכה]מי הם המושלים? מדוע הם אמרו 'בואו חשבון'? ומדוע זה נכתב בתורה?
המושלים הם הצדיקים וזה נכתב בתורה כדי שתדע זאת
הם אמרו בואו חשבון ........ כי המושלים = הצדיקים = רוח יהוה עמם על כן הם הקובעים את המאורעות וסדר היום
במדבר כא כז: " עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים .....בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן עִיר סִיחוֹן "
במדבר כא כז: " עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים = עַל כֵּן יֵימְרוּן בְּחִידְתָא מְתוּלַיָיא אָמְרִין צַדִיקַיָא דְשָׁלְטִין בְּיִצְרֵיהוֹן [ירושלמי (יונתן)]
הַמֹּשְׁלִים = צַדִיקַיָא דְשָׁלְטִין בְּיִצְרֵיהוֹן ---------------------------------
שמואל ב כג ג: "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל *****מוֹשֵׁל בָּאָדָם = צַדִּיק***** מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים"
- -- DAIAN SHEM, 2019-07-15 15:12:30
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:על כן יאמרו המושלים בואו חשבון
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-07-18.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-21-27