לדלג לתוכן

ביאור:בבלי כתובות פרק יא - מעומד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


מסכת כתובות: משנה
·
תוספתא
·
תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי

<< | תלמוד בבלי · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק אחד עשר ("אלמנה ניזונת") | >>
פרק זה בתלמוד הירושלמי


פרק "אלמנה ניזונת"

[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כתובות פרק יא (אלמנה ניזונת) משנה א

[עריכה]

מתניתין משנתנו: ההלכות שאנו משננים לפי פסיקת בית הנשיא הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא


כתובות דף צה עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: (לפני תחילת המשנה הראשונה)
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים

אַלְמָנָה -
  • נִזּוֹנֶת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים
  • מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ - שֶׁלָּהֶן
  • וְאֵין חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ.
יוֹרְשֶׁיהָ, יוֹרְשֵׁי כְתֻבָּתָהּ - חַיָּבִין בִּקְבוּרָתָהּ.

גמרא (בבלי) על כתובות פרק יא משנה א

[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


כתובות דף צח עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: בבתוליה - שיהו כל בתוליה
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כתובות פרק יא (אלמנה ניזונת) משנה ד (מכרה שוה מנה במאתים)

[עריכה]

מתניתין משנתנו: ההלכות שאנו משננים לפי פסיקת בית הנשיא הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא

אַלְמָנָה - שֶׁהָיְתָה כְתֻבָּתָהּ מָאתַיִם,
וּמָכְרָה שָׁוֶה מָנֶה - בְּמָאתַיִם, אוֹ: שָׁוֶה מָאתַיִם בְּמָנֶה
- נִתְקַבְּלָה כְתֻבָּתָהּ.
הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ מָנֶה -
וּמָכְרָה שָׁוֶה מָנֶה וְדִינָר - בְּמָנֶה,
- מִכְרָהּ בָּטֵל.
אֲפִלּוּ הִיא אוֹמֶרֶת: "אַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁין!"
- מִכְרָהּ בָּטֵל.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לְעוֹלָם מִכְרָהּ קַיָּם -
עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּשַׁיֵּר בְּשָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּים,
וּבְגִנָּה - בַּת חֲצִי קַב,
- וּכְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: בֵּית רֹבַע.


הָיְתָה כְתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז,
וּמָכְרָה - לָזֶה בְמָנֶה, וְלָזֶה בְמָנֶה, וְלָאַחֲרוֹן: יָפֶה מָנֶה וְדִינָר - בְּמָנֶה,
- שֶׁל אַחֲרוֹן בָּטֵל, וְשֶׁל כֻּלָּן מִכְרָן קַיָּם.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כתובות פרק יא (האלמנה ניזונת) משנה ד (שום הדיינים)

[עריכה]

מתניתין משנתנו: ההלכות שאנו משננים לפי פסיקת בית הנשיא הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא

שׁוּם הַדַּיָּנִין - שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתּוּת, אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתּוּת,
- מִכְרָן בָּטֵל.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
- מִכְרָן קַיָּם! אִם כֵּן מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה?
אֲבָל, אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת? - אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה - בְּמָאתַיִם, אוֹ: שָׁוֶה מָאתַיִם - בְּמָנֶה,
- מִכְרָן קַיָּם.

גמרא בבלי על כתובות פרק יא משנה ד

[עריכה]

גמרא העיון (עד סופו) - הדיון בבית המדרש הבבלי על המשנה


כתובות דף ק עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: רבא: אמר רב נחמן: שליח - כדיינין...
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים

איבעיא להו: שליח - כמאן?
רבא: אמר רב נחמן: שליח - כדיינין
רב שמואל בר ביסנא: רב נחמן - ...כאלמנה.
רבא: אמר רב נחמן: שליח - כדיינין...
מה דיינין? לאו לדידהו, אף שליח נמי - לאו לדידיה.
- לאפוקי אלמנה - דלדידה.
רב שמואל בר ביסנא אמר: רב נחמן: ...כאלמנה...
מה אלמנה? יחידה. אף שליח - יחיד
- לאפוקי בית דין - דרבים נינהו.
והלכתא: שליח - כאלמנה.
ומאי שנא מהא - דתנן:
האומר לשלוחו צא ותרום - תורם כדעת בעל הבית,
ואם אינו יודע דעתו של בעל הבית - תורם בבינונית אחד מחמשים.
פיחת עשרה או הוסיף עשרה - תרומתו תרומה.
התם - כיון דאיכא דתורם בעין רעה, ואיכא דתורם בעין יפה...
אומר לו: "להכי אמדתיך",
אבל הכא: טעותא הוא! אומר לו: "לא איבעי לך למיטעי!"
אמר רב הונא בר חנינא
אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים.
ולית ליה לרב נחמן 'מה כח בית דין יפה?'
והאמר רב נחמן:
אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן -
בית דין מעמידין להן אפוטרופוס, ובוררין להם חלק יפה.
הגדילו - יכולין למחות.
ורב נחמן דידיה אמר:
הגדילו - אין יכולין למחות! אם כן? מה כח בית דין יפה?!
לא קשיא: הא - דטעו, הא - דלא טעו.
אי דלא טעו - במאי יכולין למחות? - ברוחות.
כי אתא כאשר בא (לבבל מארץ ישראל) רב דימי, אמר:
מעשה ועשה רבי כדברי חכמים.
אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא, בן בנו של ר' פרטא הגדול
אם כן מה כח בית דין יפה?
והחזיר רבי את המעשה.
רב דימי מתני הכי, רב ספרא - מתני הכי:
מעשה וביקש רבי לעשות כדברי חכמים,
אמר לפניו פרטא בנו של רבי אלעזר בן פרטא, בן בנו של ר' פרטא הגדול
אם כן מה כח בית דין יפה?
- לא עשה רבי את המעשה.
לימא בהא קמיפלגי?
מר סבר: טעה בדבר משנה - חוזר, ומר סבר - אינו חוזר?
לא. דכולי עלמא: טעה בדבר משנה - חוזר.
ומר סבר: הכי הוה מעשה, ומר סבר: הכי הוה מעשה.


כתובות דף ק עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: כל דזבין מבי דינא, אדעתא למיפק ליה...
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים

אמר רב יוסף:
ארמלתא דזבינה - אחריות איתמי,
ובית דין דזבין - אחריות איתמי.
פשיטא! אלמנה לא איצטריכא ליה,
כי איצטריך ליה? בי דינא.
מהו? דתימא: כל דזבין מבי דינא - אדעתא למיפק ליה קלא הוא דזבין?
קא משמע לן.

סכום מירבי לאחריות

[עריכה]

(משנתנו) שׁוּם הַדַּיָּנִין - שֶׁפִּחֲתוּ שְׁתּוּת, אוֹ הוֹסִיפוּ שְׁתּוּת - מִכְרָן בָּטֵל. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: - מִכְרָן קַיָּם! אִם כֵּן מַה כֹּחַ בֵּית דִּין יָפֶה? אֲבָל, אִם עָשׂוּ אִגֶּרֶת בִּקֹּרֶת? - אֲפִלּוּ מָכְרוּ שָׁוֶה מָנֶה - בְּמָאתַיִם, אוֹ: שָׁוֶה מָאתַיִם - בְּמָנֶה - מִכְרָן קַיָּם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר... וכו':

ועד כמה?
אמר רב הונא בר יהודה אמר רב ששת - עד פלגא.
תניא נמי הכי:
אמר רשב"ג ב"ד שמכרו שוה מאתים במנה או שוה מנה במאתים מכרן קיים

מכירת נכסי יתומים ללא הכרזה

[עריכה]
אמר אמימר משמיה דרב יוסף:
ב"ד שמכרו בלא הכרזה נעשו כמי שטעו בדבר משנה - וחוזרין.
נעשו? ודאי טעו?! דתנן:
שום היתומין שלשים יום, ושום ההקדש ששים יום.
ומכריזין בבקר ובערב!
אי מההיא הוה אמינא ה"מ שליח, אבל ב"ד לא
קמ"ל
איתיביה רב אשי לאמימר:
שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות - מכרן בטל.
הא שוה בשוה - מכרן קיים!
מאי? לאו דלא אכרוז?
לא. בדאכרוז.
הא - מדסיפא בדאכרוז, הוי רישא בדלא אכרוז?
דקתני סיפא
אם עשו אגרת בקורת - אפי' מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה - מכרן קיים.
אלא: לעולם בדלא אכרוז.
ולא קשיא: כאן - בדברים שמכריזין עליהן. כאן - בדברים שאין מכריזין עליהן.
ואלו הן דברים שאין מכריזין עליהן:
העבדים והמטלטלין והשטרות
עבדים - טעמא מאי? שמא ישמעו ויברחו.
מטלטלין ושטרות - שמא יגנבו.
ואיבעית אימא: כאן - בשעה שמכריזין, כאן - בשעה שאין מכריזין.
דאמרי נהרדעי:
לכרגא, למזוני ולקבורה - מזבנינן בלא אכרזתא.
ואב"א: כאן במקום שמכריזין, כאן - במקום שאין מכריזין.
דאמר רב נחמן:
מעולם לא עשו אגרת בקורת בנהרדעא.
סבור מינה משום דבקיאי בשומא...
א"ל רב יוסף בר מניומי:
לדידי מיפרשא לי מיניה דרב נחמן -
משום דקרו להו 'בני אכלי נכסי דאכרזתא'.
אמר רב יהודה אמר שמואל:
מטלטלין של יתומים - שמין אותן, ומוכרין אותן לאלתר.
רב חסדא:
אמר אבימי: מוכרין אותן לשווקים.
ולא פליגי. הא - דמיקרב שוקא, הא - דמרחק שוקא.
רב כהנא הוה בידיה שכרא דרב משרשיא בר חילקאי - יתמא.
שהייה עד ריגלא.
אמר אע"ג דנפל ביה איצצתא - מייתי זוזא חריפא.
רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי - יתמא, בר אחתיה.
הוה לדידיה נמי חמרא.
הוה קמסיק ליה לסיכרא.
אתא לקמיה דרב אשי.
א"ל מהו לאמטויי בהדן? א"ל: זיל! לא עדיף מדידך.

כתובות פרק יא (האלמנה ניזונת) משנה ו (הממאנת, השניה והאילונית)

[עריכה]

מתניתין משנתנו: ההלכות שאנו משננים לפי פסיקת בית הנשיא הלל וצאצאיו עד רבי יהודה הנשיא

הַמְמָאֶנֶת, הַשְּׁנִיָּה, וְהָאֵילוֹנִית -
אֵין לָהֶם כְּתֻבָּה וְלֹא פֵרוֹת,
וְלֹא מְזוֹנוֹת, וְלֹא בְלָאוֹת.
וְאִם מִתְּחִלָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם אֵיְלוֹנִית - יֶשׁ לָהּ כְּתֻבָּה.
אַלְמָנָה - לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה - לְכֹהֵן הֶדְיוֹט,
מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה - לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל - לְנָתִין וּלְמַמְזֵר -
יֶשׁ לָהֶן כְּתֻבָּה

גמרא בבלי על כתובות פרק יא משנה ו

[עריכה]

גמרא העיון (עד סופו) - הדיון בבית המדרש הבבלי על המשנה


כתובות דף קא עמוד א בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא
החל מן המלים: יוצאה בגט - צריכה להמתין שלשה חדשים
ראו באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) צורת הדף באתר כתבים עבריים

רב תני:
קטנה - יוצאה בגט, אין לה כתובה. וכל שכן - ממאנת.
שמואל תני:
ממאנת - אין לה כתובה, אבל יוצאה בגט - יש לה כתובה.
ואזדא שמואל לטעמיה: דאמר שמואל:
ממאנת - אין לה כתובה, יוצאה בגט - יש לה כתובה.
ממאנת - לא פסלה מן האחין, ולא פסלה מן הכהונה.
יוצאה בגט - פסלה מן האחין, ופסלה מן הכהונה.
ממאנת - אינה צריכה להמתין שלשה חדשים
יוצאה בגט - צריכה להמתין שלשה חדשים.
מאי קמ"ל? תנינא כולהו?!
הממאנת באיש -
הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו, ולא פסלה מן הכהונה.
נתן לה גט -
הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו, ופסלה מן הכהונה.
צריכה להמתין ג' חדשים - איצטריכא ליה, דלא תנן.
לימא כתנאי?
ר"א אומר:
אין מעשה קטנה כלום,
ואין בעלה זכאי במציאתה, ולא במעשה ידיה, ולא בהפרת נדריה
ואינו יורשה, ואינו מיטמא לה
כללו של דבר: אינה כאשתו לכל דבר - אלא שצריכה מיאון.
רבי יהושע אומר:
מעשה קטנה - כלום,
ובעלה - זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה
ויורשה ומיטמא לה.
כללו של דבר: הרי היא כאשתו לכל דבר, אלא שיוצאה במיאון.
לימא רב - דאמר כר"א, ושמואל - דאמר כרבי יהושע?
אליבא דר"א - כולי עלמא לא פליגי.
כי פליגי אליבא דרבי יהושע.
שמואל: כר' יהושע.
ורב: עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם, אלא מדידה לדידיה,
אבל מדידיה לדידה לא.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.