ביאור:אלהים אישי
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
"אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" (שמות, ג', 6).
ומדוע לא לקצר ולומר - אלהי אברהם, יצחק ויעקב? אלא שלכל אחד מהם האלהים שלו, אף על פי שאלהים אחד הוא זה. ללמדך שאלהים הוא מושג אישי. וכך אכן מופי לאורך התנ"ך "אלהי", "אלוהיו", "אלוהיך", ואף על פי שיש גם את המושג - "אלוהינו". וכך אומר אלישע - "איה ה' אלהי אליהו אף הוא" (מלכים ב', ב', 14). וכי לא אלוהיו הוא גם כן, אלא, שוב, שהאלוהים הוא אישי, וכן שם במיוחד ביקש אלישע את זכותו של אליהו, לאחר שביקש שיהיה 'פי שנים' ברוחו אליו (וניתן לומר - שאכן היה פי שניים - שהיה צריך להכות פעמיים על הירדן, כרוצה לומר שאין הכפלה ברוח, וכן אליהו אומר לו - 'הקשית לשאול', אך מצד שני בקשתו כן מתקבלת וכן הניסים שהוא עשה מרובים מניסי אליהו, אף שדומים להם - יאמר בנפרד). וכן ה' מודיע למשה את שמו שלא הודיעו לאבות. וכן נכתב - "לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי" (בראשית, לא', 42), ופחד יצחק - יכול להיות מפורש כמה שיצחק פחד ממנו, כלומר - האלוהים, או כמה שיצחק הפחיד, כלומר - מורא אב על בנו, והראשון הוא המתקבל. וכן עניינה של אמונתו של יצחק קשורה בפחד מאז מעמד העקידה. לסיכום, האלוהים הפרטי הוא אישי, וישנו גם אלוהים כללי, אך הוא לאומי ולא כלל-לאומי, ורק באחרית, כדברי הנביא, יקראו כל העמים יחדיו בשם ה', "והיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה, יד', 9).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-03-11.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0203_1