באר היטב על יורה דעה קנט
סעיף א
[עריכה](א) אסרוהו: משום גזירה שמא ילמד ממעשיו ובת"ח ליכא למיחש להכי. ש"ך.
(ב) ענין: משום שאי אפשר לנו להשתכר בשום משא ומתן אם לא שנשא ונתן עמהם א"כ לא שייך ברבית שמא ילמד ממעשיו טפי משאר משא ומתן. טור.
סעיף ב
[עריכה](ג) ממנו: משום לא תשיך ומשום לפני עור לא תתן מכשול.
(ד) להחמיר: כתב הב"ח ובמומר להכעיס שלא יצא מן הכלל מ"מ יש להחמיר בו טפי ממומר שיצא מן הכלל ואין להלוות לו ברבית ובתשובת הגאונים איתא דאם הוא מומר דשביק היתרא ואכיל איסורא אז הוא מותר אבל במומר לתיאבון אסור עכ"ל ומ"מ יש להחמיר. ש"ך.
סעיף ג
[עריכה](ה) מומר: כתב הש"ך משמע דאסור להלוות מהן ברבית וצ"ע דהא קי"ל בכמה דוכתי שגזרו על הכותים ועשאום כעובדי כוכבים גמורים לכל דבר ודוחק לומר דוקא להחמיר אמרו ולא להקל דכיון שעשאום כעובדי כוכבים גמורים משמע דלגמרי אפילו להקל עשאום וכו' ועוד אף להחמיר ודאי דלפעמים חומרא דאתי לידי קולא הוא דו"ק ותמצא אלא ודאי הם עובדי כוכבים גמורים לכל דבר וא"כ מותר להלוות מהן ג"כ ברבית עכ"ל.
(ו) שאסור: כתב הש"ך היינו דוקא הקראים שהיו בזמן הרמב"ם שהיה להם כמה מעלות טובות וכו' ע"ש.
(ז) אסור: אפילו למאן דמתיר להלוות למומר היינו דוקא למומר עצמו שיודע רבונו ומתכוין למרוד בו אבל זה שנתגדל בין העובדי כוכבים הוא כשוגג ובנ"י כתב בשם ר"ת דמותר להלוות לו ברבית ובד"מ כתב דצ"ע בזה ומומר שיש לו בן מן העובדת כוכבים הבן כמוה ודינו כעובד כוכבים ועיין בא"ע סי' ט"ז ס"ב . ש"ך.