באר היטב על חושן משפט קטז
סעיף א[עריכה]
(א) באלף: עיין בסמ"ע שהקש' דמשמע מכאן דטורף כל היוקר ובסי' קט"ו כתב הט"ו שאין המלו' גוב' אלא חצי השבח ותירץ דמיירי בשעשאו למלו' אפותיקי ועי"ל דה"ק והוקרה והוי שוה חצי השבח אלף. ב"ח וק"ל עיין בתשו' מבי"ט סי' שי"ט עכ"ל הש"ך.
(ב) ת"ק: כ"כ הטור אבל בבעה"ת ליתא אלא אם לקח באלף אע"פ שלא הי' שוה אלא ת"ק וי"ל דדוקא בכה"ג דיכול הלוקח לומר הרי אתה רואה שמתחל' לקחתי' ממך באלף אע"פ שלא הי' שוה אלא ת"ק כי לדידי שויא אלף אבל אם הוזלה ועומדת על ת"ק למה ישלם יותר משוי' וכ"כ הה"מ בפשיטות גבי ערבות פכ"ה מהל' מלו' ומביאו ב"י סי' קל"א סי"א והב"ח כתב שם דהה"מ לא דק במאי דנקט הוזלה שהרי בסי' קי"ו מבואר דאם הוזלה כותבין טירפא כמה שהי' שוה תחלה כו' ואין דבריו נראין דודאי הה"מ חולק על הטור ומסתבר בדבריו. ש"ך.
(ג) טירפא: נרא' דוקא לבני חורין כותבין הטירפא דשבח אינו גובה ממשעבדי כמ"ש ריש סימן קט"ו וע"ש מיהו להתוס' והה"מ שהבאתי שם דמלקוחות שקנו אחר הטירפא טורף גם השבח לפי שהוא קצוב כותבין לו לטרוף מלקוחות אלו עי' בירושלמי גיטין פ' הנזקין הלכה ב' באריכות מדיני טירפא עיין שם. שם.
(ד) האחריות: אבל הבעה"ת כתב דבמוכר בעדים לבד לא אמרינן אחריות ט"ס הוא כיון דלא כתב שטרא וכן משמע להדיא ברשב"ם פ' חזקת דף מ"א וריש מ"ב ע"ש ודוק. שם.
(ה) לראיה: פי' אף שא"י לוקח ראשון לטרוף מלוקח שני כשאין לו שטר מכר אא"כ העדים מעידים שלא חתמו על שום שטר מ"מ לענין לגבות מהלוה כותבין לו שהלוה יודע האמת אם נתן לו שטר ע"כ לא חשו שמא יטרוף ב' פעמים וגם איהו דאפסיד אנפשיה דה"ל לעדים שלא יעידו ע"פ כשחתמו לו שטר. סמ"ע.