באר היטב על אורח חיים תקיז
סעיף א
[עריכה](א) מחוץ: פי' שלא בשביל ישראל.
(ב) שרובה: היינו שרוב הלוקחים פת וקמח הם עכו"ם אבל אם רוב לוקחים פת וקמח הם ישראל ודאי אסור ליקח קמח אלא אם כן ידוע שנטחן מאתמול ט"ז. ומהרי"ל חתם הקמח בעי"ט אצל העכו"ם ופעם אחד מצא החותם מקולקל ואסר ליקח הפת וכתב המ"א ונ"ל דאם הישראל קנה קמח מעי"ט והניחן אצל העכו"ם בלא חותם ובי"ט רואה שהוא טוב ויפה כמו הראשון שרי דלא חיישינן שהעכו"ם החליף אם אינו נהנה בחליפין כמ"ש ביורה דעה סי' קי"ח וע' סימן תקט"ו סע"ק א' מש"ש.
(ג) פת: מיהו אסור לקרות העכו"ם לביתו וליתן בעדו המעות דהוי עובדא דחול ואפי' ע"י עכו"ם אסור כמ"ש ס"ב. יש"ש. ונ"ל דבמקום ששומת הלחם ידוע וא"צ פיסוק דמים מותר ללקחו בלא נתינת מעות כמ"ש סי' שכ"ג. מ"א.
סעיף ב
[עריכה](ד) מותר: ואם יש לחוש שהובא מחוץ לתחום והוא עיר שרובו ישראל אסור.
(ה) מפריחין: פי' שלא יהיו גדולים שיכולים לפרוח חוץ לתחום דאז ה"ל מוקצה.