באר היטב על אורח חיים תקטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
| באר היטב על שולחן ערוך אורח חיים תקטו |

סעיף א[עריכה]


(א) שמחוסר:    אם הישראל קנה דגים מהעכו"ם מעי"ט והניח אצל העכו"ם בלי חותם ובי"ט רואה שהוא טוב ויפה כמו הראשון שרי דלא חיישינן שהעכו"ם החליף אם אינו נהנה בחליפין כמ"ש ביורה דעה סי' קי"ח. מ"א בסי' תקי"ז.


(ב) אסור:    משום מוקצה דבמוקצה כזה אפי' ר' שמעון מודה.


(ג) לטלטלן:    וביש"ש כתב דמליל שני ואילך מותר בטלטול אף על פי שאסור באכילה לדידן ע"ש והמ"א חולק עליו וכתב דבדבר שאין לו היתר אכילה אסור בטלטול וכמ"ש סס"ד בהג"ה.


(ד) שיעשו:    שלא יהנה ממלאכת יו"ט. וצ"ע דאם העכו"ם אין מביא בחנם רק שישראל קצץ לו מעות שיביא דגים מעי"ט והעכו"ם שהה והביאן בי"ט אי מותרין לערב מיד דהא אפי' עשה עכו"ם מלבוש בי"ט מותר ללבשו אם קצץ כמ"ש סי' רנ"ב ס"ז עמ"א.


(ה) מיד:    אפי' למי שהובא בשבילו דממ"נ חד יומא חול הוא.


(ו) להקל:    וט"ז בשם רש"ל פסק להתיר לאחר בי"ט שני בכל ענין ולעצמו לצורך גדול עיין שם ובמ"א. וכשזימן אורחים מעיר אחרת אף הוא בעצמו מותר לאכול עמהם דאין זה כבודם שלא יאכל עמהם עמ"א ובתשו' ב"ח סי' נ"ג.


(ז) שילך:    והכל לפי המעשה אם היה עם שיירא ושהה יום א' צריך להמתין יום א' ואם היה רוכב על סוס ושהה שעה אחד צריך להמתין עד שעה אחד ואם המקום רחוק הרבה א"צ להמתין יותר מיום אחד שהוא יום השבת שנעשה באיסור וע"ל סימן שכ"ה סעיף ח' באחרונים.

סעיף ב[עריכה]


(ח) בשבילו:    פי' בתחלה צדן לעצמו ואח"כ נמלך והביאו לישראל מותרין לו מיד במוצאי יו"ט ראשון של גליות ואין שייך כאן כדי שיעשו כיון שלקטן העכו"ם לצורך עצמו ומיירי בתוך התחום עס"ה ועמ"א.

סעיף ג[עריכה]


(ט) אסורים:    עיין סימן שכ"ה סעיף ז' ועיין אחרונים כאן.

סעיף ד[עריכה]


(י) בשבת:    כתב רש"ל ואין צריך כ"ש אבל אם הובא ביום ו' צריך במ"ש כ"ש.


(יא) להכין:    כגון דגים שצריכים בישול ובשבת אסור לבשלם ובי"ט שני נמי א"א לבשלם שהרי מוקצין הם ואסורים אפי' לישראל אחר לדעת רמ"א סס"א. וכתב ט"ז נראה דאין איסור שיבשלם ביו"ט שני כדי לאוכלם בשבת וכ"ש לדעת רש"ל שמתיר בכל גווני לאדם אחר ביו"ט שני ואין כאן איסור מוקצה כלל ואפי' להכרעת רמ"א שאין היתר לאחר אלא לאורחים מ"מ הא קי"ל דאמרינן הואיל ואי מיקלעי אורחים ע"ש וע' ס"ק ו'. והמ"א מתיר לבשל ביו"ט שני ע"י עכו"ם ע"ש.

סעיף ה[עריכה]


(יב) מחוץ:    אפי' חוץ לי"ב מיל. מ"א.


(יג) מותרים:    נ"ל דאם היא בהמה ואח' אוכל מעט ממנה מותר לשוחטה מיד. מהרי"ל מ"א.


(יד) שיעשו:    ע' סי' שכ"ה סעיף ח' בהג"ה די"א דאין הלילה עולה מן המנין ומדלא כתב הרמ"א כאן כלום אפשר דדעתו דבי"ט יש להקל. והלילה עולה מן המנין וגם בלא"ה הרבה פוסקים ס"ל דלא בעינן בכדי שיעשו בתחומין לכן יש להקל וגם היש"ש מיקל. מ"א.

סעיף ו[עריכה]


(טו) הרוב:    ואם יש לחוש שמרבים להביא בשביל ישראל אסור ודוקא כשרואין שמרבים להביא אבל מסתם אין חוששין וכמ"ש סימן תקי"ז. ומיהו בעכו"ם המוכר דגים אם אנו מתירין ליקח ממנו יש לחוש שירבה להביא בשביל ישראל וצריך להתיישב בדבר. ועכו"ם הדר בכפר והביא דגים לעיר שרובה ישראל יש להסתפק אי אמרינן מסתמא צדן לצורך ישראל או אמרינן ניזל בתר רובא דעלמא וצדן לצורך עכו"ם ואח"כ נמלך והביאו לכאן וא"כ אין להם דין מחוסר צידה ונ"ל להקל. מ"א ע"ש.

סעיף ז[עריכה]


(טז) אסור:    ובי"ט שני יש להקל. רש"ל מ"א.

סעיף ט[עריכה]


(יז) ונתעכב:    אבל אם השולח יודע שילך בשבת או ביו"ט אסור. ע' מ"א.


(יח) דעתו:    ז"ל הב"י בשם הרשב"א בהא דמותר דבר שהובא מחוץ לתחום דוקא בפירות עכו"ם אבל בפירות ישראל אסורים לכל דמוקצים הם דכיון שהן חוץ לתחום הקצום הבעלים מדעתן דשל ישראל צריך הכן אבל של עכו"ם א"צ הכן עכ"ל. וט"ז סימן תקי"ח ס"ק ז' כתב דלא קי"ל כן ומתיר בזה ע"ש. וכ"ד המ"א ע"ש. (עיין בספר אליה רבה דהשיג על מ"ש מ"א בזה ומתרץ כל קושיות שלו) ואם באו לו בי"ט ראשון מותר בשני לכולי עלמא: והא דישראל שיגר דורון לחבירו ע"י עכו"ם דוקא פירות שאין במינם מחובר לקרקע אבל אם יש במינם מחובר לקרקע צריך חותם דחיישינן שהעכו"ם החליף טובים ברעים שתלשם היום וה"ה בדגים כמ"ש ביורה דעה סי' קי"ח. מ"א.