באר היטב על אורח חיים תלו
סעיף א[עריכה]
(א) בביתו: אבל אם מניח מי שיבדוק א"צ לבדוק דשלוחו של אדם כמותו ח"י בשם אחרונים דלא כב"ח ע"ל סוף סימן תל"ד.
(ב) זקוק לבדוק: בלילה שלפני יציאתו לאור הנר. ואם שכח לבדוק בלילה יבדוק ביום. וכ' הט"ז דאז אין צריך שיבטל אלא ימתין כשיגיע פסח ויבטל. ומ"א השיג על הט"ז בזה דכיון דחל עליו חובת הבדיקה צריך ג"כ ביטול. וח"י הסכים עם הט"ז.
(ג) א"צ לבדוק: וכתב ב"ח ומ"א דאם יש שם חמץ ידוע חייב לבערו לעולם קודם שיצא ועיין ח"י.
(ד) אוצר: כלומר שנשתמשו שם חמץ ואח"כ רוצה להניח שם עצים או ד"א.
(ה) ואח"כ כונס: ואם לא בדק קודם צריך לפנות האוצר ולבדוק ואפשר דה"ה להיוצא בשייר' תוך למ"ד ולא בדק צריך לחזור לביתו או לשלוח שליח שיבדוק. מ"א.
(ו) א"צ לבדוק: אבל חמץ ידוע צריך לבער כמו שכתב ס"ק ג'.
(ז) חטים מחומצים: הט"ז השיג על הרב בדין זה. והח"י מיישבו ע"ש.
סעיף ב[עריכה]
(ח) אשתו תבדוק: אפילו לא צוה לה שתבדוק. עמ"א ובח"י.
סעיף ג[עריכה]
(ט) היוצא מבית עכו"ם: אבל מבית ישראל וישראל אחר דר בו בכל ענין אינו מחויב לבדוק כי על ישראל השני מוטל חיוב הבדיקה מבית שדר בו. מ"א ח"י.
(י) מצות ביעור: לפי מש"כ הרב לעיל סוף סימן תל"ג. דהכיסים ובתי ידים של הבגדים צריכין לבדוק א"כ יוצא בשיירא ומפרש ג"כ אפשר לו לקיים מצות ביעור ובדיקה ואפשר לו' כיון דכתיב תשביתו שאור מבתיכם עיקר המצוה לבדוק ולבער החמץ מהבית ממש. ח"י. כל ל' יום צריך לעיין בכל דבר שעושה שלא ישאר חמץ בו באופן שלא יוכל להסירו בנקל. ב"ח ומהרי"ל.