באר הגולה (רבקש) על חושן משפט רצה
(א) לשון הרמב"ם רפ"ו מהלכות שאלה ופקדון
(ב) כתב ה"ה החילוק אע"פ שלא נתבאר בגמ' נראה נכון דודאי כל זמן שהדבר מינו שוה למה יחשד הלה שיתן דמיו ויקח הדבר שלא ברשות בעליו ובגמ' לא אמרו אלא שמא עיניו נתן בה וכו'
(ג) כן הוא ברמב"ם וכן העתיקו הטור ובמשנה בפ"ג דב"מ דף ל"ג ע"ב מפורש עם בהמה וכלים
(ד) מימרא דרב הונא שם דף ל"ב ע"ב
(ה) כתב הב"י כן משמע בגמ' שם דמתיב לרב הונא ממתניתין דהמלוה על המשכון וכו':
(ח) שם ברמב"ם
(ט) מימרא דרב ששת שם בפ"ק דף ו' ע"א
(י) וכתב הב"י שמצא כתוב ☜שיבררו לו הדיינים ששמר כדינו מה שהוא שומר ושלא יהא תחלתו בפשיעה וסופו באונס: פירוש כגון שהוקרה שתלוי בשער שבשוק כ"כ הרא"ש מעובדא דהנהו כיפי וכו' ולקמי' דרב נחמן וכו' ולסוף אישתכח כיפי ואייקר וכו' שם דף ל"ה ע"א
(כ) הרמב"ם בפ"ב מהלכות שכירות דין ח' וכ' ה"ה מחלוקת היא בין הגאונים שיש מי שסובר שצריך ב' כסף משום דכסף או כלים דמיניה ילפינן שתי כסף בשבועת השומרים כתיב ודעת רבו אבן מיגש ז"ל שאינן צריכין דאע"ג דכתיב גבי שומרין ערוב פרשיות כתוב כאן ואינו אלא בטענת מודה במקצת
(ל) כתב ה"ה מוסכם מהגאונים מבואר בפ"ט דב"ק (דף ק"ו ק"ז) פלוגת' דאמוראי ופסקו כרב חייא בר יוסף דאמר ערוב פרשיות כתיב כאן ומבואר בהלכות וכן מוכח בספ"ד דב"ב (דף ע' ריש ע"ב וכמ"ש התוס' שם) שאפי' טען שנאנס הכל חייב שבועה מן התורה
(מ) קצת מן הגאונים ולזה הסכים הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכ"כ הטור בשמו ובשם אביו ז"ל שם בפסקיו וזה דעת בעל המאור וכדבריהם הסכים הר"ן וכתב הב"י שכדבריהם ראוי לדון כי המה הרבים ואחרונים
(נ) רוצה לומר תביעה: