לדלג לתוכן

אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א יז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אלון בכות על איכהפרק א' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה א', י"ז:

פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃


פרשה ציון בידיה. ידוע דאבל צריך לישב ולידום ואינו רשאי לדבר רק לרמז רמוזי אם צריך לדבר מה. אם לא להמנחמים מותר לדבר. אולם ציון אין לה מנחם ואישתקל מלולה ואין לה דיבור ולכך פרשה ציון בידיה לרמז רמוזי: צוה ה' ליעקב סביביו צריו. כוונת המקונן בזה להזכיר חסדי המקום אף שאנחנו מטולטלים בין העו"ג כקללת משה ובגוים לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך. אמנם לבל יתערבו זרע ישראל ח"ו בין העו"ג וללמוד ממעשיהם התעיב הקב"ה ל שראל בין העו"ג כדי בירחקו אותם וזהו לטובתם. וז"ש צוה ה' ליעקב סביביו צריו ולהיות שישראל הן עם לבדד ישכון היתה ירושלים לנדה ביניהם למתועב ולמרוחק עד שאינם מתדבקים עם ישראל כלל וכנ"ל וק"ל: