לדלג לתוכן

אבן עזרא על תהלים צח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוק א

[עריכה]


מזמור שירו לה' שיר חדש - הושיעה לו ימינו, כמו: ותושע לי זרועי.

וטעם וזרוע קדשו – שהיא נטויה ותגיעה למקום חפצו, אולי זה המזמור על ביאת הגואל.


פסוק ב

[עריכה]


הודיע - לשון עבר.

והעד: גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא - זכר, כל אפסי ארץ - כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.


פסוק ג

[עריכה]


[גלה צדקתו ומה היא הצדקה זאת היא - ] זכר, כל אפסי ארץ - כנגד מקומות הישוב שהם שבעה גבולות בצפון ואחד בדרום.


פסוק ד

[עריכה]


הריעו - להשמיע הקול. וכן פצחו ורננו.


פסוק ה

[עריכה]


זמרו, בכנור - לבדו, ובכנור וקול זמרה.


פסוק ו

[עריכה]


בחצוצרות - הוסיף מלת המלך, כי כן משפט היוצאים לקראתו בבואו.


פסוק ז

[עריכה]


ירעם - כדרך: וירגזו ההרים, או הטעם כי שלום יהיה בכל הארץ.


פסוק ח

[עריכה]


נהרות - הטעם כי בני אדם שהם בספינות הים ובנהרות ובהרים ירונו.


פסוק ט

[עריכה]


לפני - הכל ירונו בבואו לשפוט הארץ.