לדלג לתוכן

אבן עזרא על עובדיה א ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | אבן עזרא על עובדיהפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


עובדיה א', ט':

וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃


"וחתו". "תימן" – אולי הזכירו לתקפו.

"גבוריך" – שהם מתימן כי הוא מבני אדום.

"למען יכרת איש" – מרוב ההרג, ולא ישאר פליט.

וטעם "למען" דבק עם והאבדתי.